אמא שלי מדהימה, מקשיבה, דואגת, נוכחת, באמת הכל מהכל.. אבל יש משהו שממש מציק לי.. היא קונה לכל הנכדים מתנות, מפנקת חבל"ז.. משחררת כסף לאחים שלי ואני מדברת על 1000-500 שקל כל חודש. ואני כבר חודשיים מספרת לה שאנחנו במינוס מטורף בבנק, ושאנחנו חיים רק על אורז, תפוח אדמה, וביצים והיא אפילו לא מציעה לעזור כלכלית.. בעלי אומר שזה הגיוני כי ידוע שההורים עוזרים לבנים יותר כי כשהבת מתחתנת המשפחה של הבעל אחראית לעזור לה.. בקיצור זה מבאס ממש וכל פעם מחדש היא מספרת לי הנה נתתי לו כסף, הנה עזרתי לו. הנה קניתי להם מתנות והילד שלי אף פעם לא חלק מזה. לא מקבל כלום. כשנולד קיבלנו מתנה וזהו.. היום הוא כבר שנה ולא עזרו לנו בכלל אפילו שאני אומרת שוואלה אין לנו כסף, לא סוגרים את החודש.. ועדיין עוזרים להם ולנו לא. נכון, הכסף שלה והיא תחליט למי לתת, ונכון היא לא חייבת לנו כלום. אבל שתבינו שתמיד, אבל תמיד, הסתדרנו כלכלית. היינו יציבים מאוד בחשבון בלי מינוסים ובלי חובות, ומהוצאות לא צפויות האיזון הזה הופר ועכשיו שאני באה ומבקשת עזרה היא פשוט אומרת אעע.. הגזמת מה אפילו עוף אתם לא קונים לילד.. אני לא מאמינה. אמרתי לה בואי תראי.. וואלה אין.. כשיש קונים, אין לא קונים ועכשיו אנחנו בתקופה שאין. והיא פשוט ניפנפה וסיימה את השיחה. יום למחרת מספרת לי שהביאה לכל אחד מהאחים 800 שקל. כאילו מה?? אני אשכרה הבת הלא מועדפת שלה וזה ניכר לעין.