מרגישה רע עם עצמי. אני בהריון שני מיוחל לאחר שנתיים של טיפולי פוריות. הגדול שלי בן 11. אני כרגע בשבוע 24 ולא מצליחה לשמוח מההריון. כן, אני מתרגשת בבדיקות כשאני רואה את העובר אבל מעבר לזה אני לא ממש מייחסת חשיבות. אני מפחדת שכשהתינוק יוולד אני לא אקשר אליו ולא אוהב אותו כמו שאני אוהבת את הגדול שלי שהוא החיים שלי. אני מרגישה שמשהו בי דפוק כי עברתי סיוט שנתיים עם הטיפולים והזריקות ועד שסוף סוף הצלחתי להגיע להריון תקין אני לא ממש שמחה. זהו פרקתי את מה שאני לא מסוגלת לומר לאף אחד מהפחד שישפטו אותי 😓
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות👍1 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 20:27
ייתכן שאת בדיכאון הריון תשתפי את הרופאת נשים שלך/אחות ליווי הריון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 20:32
אהובה כל הרגשה היא לגיטימית ומותר לך. לא משליך על מה שיהיה אחר כך. חלק מה"טיפול" הוא פשוט לאפשר לעצמך להרגיש הכל, לא משנה כמה זה נראה לך נוראי. ההריון כמובן לא מוסיף, עם כל ההורמונים והרגישות ממליצה לדבר על זה עם מישהו לא שיפוטי שיודע להכיל ולחבק.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 21:08
כשילדתי את הבת השניה שלי אהבתי אותה והתחברתי אליה תוך כמה ימים, לא כמו שלקח לי זמן להתחבר לבכורה שלי, כשאת כבר אמא ויודעת מזה ילד אז זה קורה יותר מהר. לפחות לי אישית היה כך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 21:42
מזדהה ומבינה אותך ממש ♥️ גמני בהריון שני אחרי טיפולי פוריות ועם ילד גדול בבית שהוא החיים שלי. דבר ראשון שנים ארוכות של הרגל ושגרה פתאום מתערערים לך וזה הגיוני מאוד לפחד ולחשוש שהכל עומד להתהפך. טיפולי פוריות זה לא דבר קל וכדי לעבור את זה אנחנו בונים מגננה רגשית כדי לא להיפגע מהאכזבות, מהסיטואציה, מהקושי, מהסביבה… המגננה הזו לא יורדת ברגע שאת רואה סטיק חיובי היא תרד לך לאט לאט ככל שתתחברי לבייבי שבדרך בשבילי - מה שממש מרגש אותי ומכניס אותי לסיטואציה זה לדמיין את הרגעים שאחרי הלידה ואת התגובה של הגדול לבייבי

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך