פוסט פריקה פליז לא לשפוט אותי גם ככה קשה לי :( אני 8 ימים אחרי לידה, ושוקלת לייבש את החלב מרוב הכאבים והתסכול. קצת רקע- כל החיים היה לי חזה גדול, וזה מקור כל החוסר ביטחון שלי בגוף שלי. בעבר כבר שקלתי ניתוח להקטנה. (אמא שלי עשתה ניתוח הקטנה) עכשיו אחרי ההריון החזה עוד יותר גדל, והוא מתנפח מהחלב, והוא כבד ברמות, עוד שניה יגע כבר ברצפה אני ממש מתלבטת אם לייבש את זה כבר, כי אני מאוד כאובה, אבל יש לי מלא התלבטויות מצד אחד, נמאס לי מהגודל הזה. אני רוצה לנסות להחלים וחזור לגודל המקורי. גם הכובד ממש מציק, והוא יגרום לחזה שלי להיות נפול, וגם ככה יש לי הרבה חוסר ביטחון לגבי החזה שלי והוא גם ככה כבד אז הוא עוד יותר יהיה נפול אם הוא ישאר ככה עוד הרבה זמן... אם זה לא כבר קרה... אמא שלי אומרת לי שאני אעשה ניתוח, אבל ניתוח זה צלקות, אי אפשר לישון על הצדדים או על הבטן, לחבק אנשים.. אם התינוקת תשים עלי ראש זה יכאב לי ואני לא יוכל (אני זוכרת מאחרי הניתוח שלה) יכול להאבד לי הרגישות בפטמות, שאני לא יודעת אם אני מוכנה לסיכון הזה, ובכללי אני יודעת שבעלי אהב את הגודל המקורי אז לא רוצה לעשות משהו שיגרום לו להמשך אלי פחות, לדעתי זה יהיה מטומטם מצידי להרוס לעצמי עוד משהו לגבי ההנקה, קשה לי עם ההתעסקות סביב זה, שאין לי דקה לעצמי ואני רק כל היום ערומה ומניקה, זה לוקח שעות!! ובקבוק זה כל כך פשוט ומהיר היא צורחת את נשמתה כשהיא לא מצליחה לתפוס ואני מתוסכלת, ופוחדת מהרגע שהיא צריכה לאכול... כשהיא בוכה אז היא לא רוצה לתפוס שוב, ואז עוד יותר קשה כי צריך להרגיע אותה עד שתתפוס שוב... לוקח לה המון זמן והיא נרדמת באמצע, לוקח לה כמה פעמים עד שהיא שבעה וזה יכול לקחת באמת יותר משעה על השעון ואז אחרי שעתיים וחצי שלוש אותו סיפור. לפעמים אני אפילו קצת מתוסכלת ממנה ולא רוצה להרגיש ככה כלפיה. עוד משהו זה הכאבים ברמה שכואב לי להסתובב בלילה, יש לי גודש בבית שחי וזה ממש כואב... מצד שני, יש איזושהי הנאה בלראות אותה יונקת, זה ממש חמוד אני יודעת שזה המזון הכי טוב בשבילה ושהיא מאוד אוהבת לאכול את זה, זה מרגיע אותה מאוד ואני רואה את זה...אני מאוד מפחדת להתחרט. אני מוצפת בהורמונים וכל היום בוכה, כי אני מרגישה שהיא מאוד אוהבת לינוק ומרגישה שאני לא חושבת עליה בהחלטה הזו... גם הסביבה שלי כן רוצים שאני אניק, אז זה לא עוזר לי בכלל... יש לי כבר את הכדור. ואני לא מצליחה לקחת את ההחלטה אם כן או לא.. פליז תייעצו לי אין לי למי לפנות כבר
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 10:28
לא קראתי את כל הפוסט. אבל אישה שמחליטה להניק זו זכותה המלאה וזה בסדר 🥹 לא צריך להרגיש נקיפות מצפון שאנחנו לא מתנהלות כמו אחרות. ואם יש אישה ששופטת אותך הבושה היא שלה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 10:34
את חיה עם הגוף שלך. ורק לך הזכות להחליט והשאר שיתעסקו בחיים שלהם. ילדים גדלים מצויין על תמל. באמת שזה משהו שעוד כמה שנים לא תביני למה אכלת עליו סרטים. עם כל זה, כמה מילים לגבי הנקה. כל הקטע הזה עם הגודש וכובד זה מסתדר. אצלי זה היה בין שבועיים לחודש אחרי הלידות . כך שאם זה שיקול תדעי שזה משתפר משמעותית. גם הקצב של ההנקה. התינוק לוקח זמן עד שהוא לומד ומבין מה עושים אבל כשזה קורה זה נח. החזה ישתנה בכל מקרה. זה לא קשור אם בחרת או לא בחרת להניק. אלא מעצם ההריון עצמו ודבר אחרון - חזה גדול זה נשי ויפה. חבל שככה את קשה עם עצמך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 10:35
שמעי בתכלס השלב שאץ נמצאת בו זה השלב שבאמת יותר קשה בהנקה , ההתחלה היא קשוחה ברמות ויכול להיות שאם תתני לזה עוד קצת זמן זה יתחיל לזרום לך , זה השלב שכן יש גודש והרבה חלב אבל עוד קצת זמן זה יסתדר והחזה יחזור לגודל שהיה פחות או יותר. אבל שוב, זו בחירה שלך ובאמת לפעמים הנקה זה קשוח ואם את לא רוצה את זה זה בסדר גמור זה לגמרי בחירה שלך וזה לא חובה להניק ולא הופך אותך לאמא פחות טובה , עדיף אמא שמחה שנותנת תמל מאשר אמא אומללה שמניקה .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 בנובמבר 2024 בשעה 10:40
אמרו לי הרבה שהכאבים יעברו אבל זה מעבר... עוד משהו ששכחתי לציין את זה שמרוב שהחזה גדול אני לא יכולה לשבת בנוח להניק, אני חייבת לרכון מעליה ולהחזיק בצורה מאוד מסויימת ולא נוחה, כי הגודל של החזה סותם לה את הנשימה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך