חייבת עזרה, חייבת לדבר! אין לי עם מי בתקופה כל כך משפילה. אני בהריון, חודש 6, ועם 2 ילדים. נשואה לבעל בלי חום, בלי הבנה, בלי עזרה. היום מהעצבים הרמתי עליו יד וצרחתי עליו לפני הילדה. אני סובלת מהנישואים הללו כבר זמן רב. עוד לפני ההריון- שלפעמים אני חושבת שזו הייתה טעות. בעלי קר, לא מחבק, לא מראה אהבה. אני סובלת מכאבים נוראים בהריון: סימבפיוליזיס קשה, הייתה תקופה של דימום, כאבים ברום הבטן... והבן אדם לא מתחשב, לא עוזר. אני היחידה שיושבת עם הילדה על שיעורי בית (עלתה רק לכיכה א). אתמול יצאתי קצת ביום החופשי שלי עם חברה להתפנק, לקנות בגדים (כי כלום כבר לא עולה עליי) ולשתות קפה. לפני שנסעתי השארתי את הבית מתוקתק ונקי. חזרתי הביתה הכל בלאגן, והייתי גמורה ונזקקתי למנוחה ואמרתי לו שאני נכנסת למיטה. מתעוררת ובודקת את המשימות שהילדה קיבלה מהבית ספר- והבן אדם לא עשה איתה שיעורים (למרות שביקשתי). חיפשתי את הספר קריאה מביצ הספר שהיא צריכה לקרוא ולהחתים ליום ראשון ורואה שהיא לא נמצאת בתיק, הכל בלאגן. מסתבר שהיום כשהתאפסתי על עצמי בסדר הבית, נמצאה האבידה בתוך ערמת בגדים מבולגנת בסלון, וזה מה שגרם לי להתעצבן עליו. שלא מעניין אותו כלום! אני לא יודעת מה לעשות. לא טוב לי, אני רק בוכה, בדיכאון נוראי! מתביישת לספר לחברות שלי, למשפחה שלי את כל הגיהנום שאני עוברת. פעם אחת הוא עירב את אמא שלי על המרעבטת שלנו. ואני את אמא שלו, סיפרתי ממש בקטנה... אני רוצה להתגרש ומפחדת! בא לי לירות בעצמי, אין לי כח להתמודד עם כלום! אין לי כח לסחוב את ההריון הזה!!!