היי אהובה, בעלי גם היה במבצעים קודמים בעזה ואיבד חברים, החל מעופרת יצוקה והלאה. אנחנו מהצפון, לא באזור הגבול תודה לאל. אבל שומעים את המטוסים היטב, יש ימים שגם יירוטים ואזעקות... אבל האמת שהוא הרבה יותר אדיש ממני, פחות נלחץ, כאילו אחרי שהיה עם דופק גבוה בעזה והתמודד עם דברים יותר קשים, אז דווקא פה בתוך הארץ כלום לא מלחיץ אותו, הוא כן ילך איתנו לממד כשיש אזעקה אבל זה ממש לא מזיז לו כי הוא כבר עבר דברים יותר רציניים. אני בהחלט יותר לחוצה ממנו, גם אני כששומעת לפעמים קולות של אופנוע או משהו נופל אז חושבת שזה אזעקה או יירוט ואני דרוכה יותר, אבל זה נראה לי טבעי ולגיטמי בזמנים משוגעים כאלה של מלחמה. תנסי לעשות לך סביבה רגועה, שימי לך שירים בטלויזיה שאת אוהבת, או מוזיקה מרגיעה, תדאגי לעצמך שלא תהי חולה, תאכל אוכל מזין, תשתי לך תה, תעשי לך ספורט מה שאת מצליחה. תנסי אולי לבקש מבעלך שיהיה קצת עם הילדים ותשני שינה טובה במהלך היום או אפילו להזמין את אמא שלך שתעזור קצת ותלכי לנוח. החרדות בתקופה כזאת זה נורמלי לדעתי, כי כל המציאות כרגע היא לא הכי שפויה, אבל תנסי לייצר לך סביבה מרגיעה כמה שניתן ❤️🙏🏼 שולחת חיבוקים וחיזוקים