סליחה שאין לי איפה לשתף .. אני לא יודעת למה אבל אני מוצאת את עצמי בוכה עכשיו בשירותים בעבודה אני מרגישה שאני לא בן אדם שמח ב״ה על פניו הכל נראה מושלם ואני תמיד דואגת ללבוש חיוך לצד הקרובים שלי.. יש לי בעל טוב ,בהריון מתחיל ראשון ב״ה אחרי הרבה קשיים, אבל אני לא יודעת משהו בי עמוק בפנים כבוי, אני לא מרגישה שיש לי תכלית או משמעות בעולם הזה, השגרה גם שוחקת אותי , אני מרגישה שבא לי להתבודד אני עם עצמי לבד אפילו כמה ימים אהל זה בלתי אפשרי .. אני חושבת שאם אני מרגישה ככה עכשיו אז מה יהיה שאני אהפוך לאמא בעזרת השם האם אני אעשה טוב לתינוק שלי אם אני אהיה ראויה לגדל אותו ? אני לא יודעת אין לי מי לשתף בדברים כאלה בקושי יש לי חברות הכל נשמר ונאגר אצלי ואני מודעת שזה לא טוב .פשוט קשה לי לא מוצאת את הסיבה המדויקת ללמה אני ככה…