סיפור משמח ומעודד... ביום ראשון הלכתי לרופא לראות לראשונה את עובריק.. חישבתי לפי וסת אני שבוע 7. מגיעה בהתרגשות, והנה , בדיקה וגינלית, שק הריון ריק. ללא עובר. ללא שק חלמון. ריק לגמרי, וגם הצורה שלו לא תקינה. בנוסף הרופא רואה ממצא בשחלה שחושד שיש גם שק מחוץ לרחם. בקיצור אין אופטימיות להריון תקין. יצאתי מהרופא שבורה , לא הפסקתי לבכות.. הספדתי לגמרי את ההריון והתחלתי להתאבל. אפילו הודעתי בעבודה שאצטרך חופש עקב הפלה. כבר חודשיים שהתפנתי מביתי בצפון בגלל המצב, חזרתי בלילה לפני הבדיקה מלוויה של חבר שנהרג בלבנון.. והכל היה נראה סוף העולם. הרופא ביקש שאחזור על בטא למחרת ואבוא אליו שוב. הוא רוצה לעקוב אחרי הממצא בשחלה. כמובן שלא שולחים להפלה אחרי אולטרסאונד אחד, ואחרי שבוע נעשה עוד אחד שיקבע את גורל ההריון. היום בבוקר עשיתי בטא שנראתה סביר, והלכתי אחר הצהריים לרופאה אחרת. הסברתי לה הכל. עשתה לי א"ס וגינלי ולא ראתה כלום. אמרה לי שעוברת לבטני, והנה תוך שנייה סובבה אליי את המסך.... מזל טוב! עובר עם דופק ועם שק חלמון. תואם לשבוע 6 הכל נראה תקין. התחלתי לבכות, ולא האמנתי.. אני ראיתי במו עיניי את השק ריק לחלוטין לפני יומיים. נס גדול עבורי ורוצה להודות לה' יתברך ששימח אותי ככה. שום יאוש בעולם כלל