רק אני כל בוקר קמה בתחושת דיכאון כי הקטנה מעירה אותי מוקדם ועצבנית של החיים ובמהלך היום מאוהבת בה בטרוף וחושבת על עוד ילד ואז מגיע הלילה ואומרת לעצמי שוב פעם מה אני צריכה עוד ילד כרגע,אני עייפה מידי שיחכה קצת?😂😂מוצאת את עצמי באותם תסביכים כל יום כבר כמעט שבעה חודשים😂😅.קשה להיות אמא.לא רק שאת סובלת את גם מאוהבת ומתגעגעת להריון למרות שבמהלך ההריון צחקת בפנים לכל מי שאמר לך שאת תתגעגעי לזה... גם כן כל האינסטגרם והטקטוק שלי בנשים הריוניות ואני רואה את הבטן ויש מישהי שמכירה שבדיוק תכף במשוער שלה וכל רגע אמורה ללדת ולפעמים היא מעלה סרטונים לסטורי של הבעיטות של הקטן ואני רואה את זה ונזכרת איך הקטנה בעטה בי ואני כזה "דיייי באלי את הסבל הזה שובבבב" (רק בלי החלק של הצירים בבקשה🤣)