כבר כמה זמן מתלבטת אם לכתוב כאן את הפוסט הזה, כי זה כאילו שטויות של תלונות, ליבי ליבי כזה אבל יאללה אין מה להפסיד. אז ככה, אנחנו גרים במושב של עשירים, כמה עשירים? מאוד מאוד האם זה אומר שאנחנו עשירים? לא ההורים שלי? במצב סבבה בבית פרטי, עם שטח גדול, אבל באזור הפחות חדש של המושב. אני גרה עם בעלי והילדה ביחידה שההורים בנו לי אצלהם. אז מה ה״בעיה״ בעצם? אני לוקחת את הילדה לגן, וכל ההורים מגיעים עם מרצדסים, טסלות, במוו לקסוס ואני? מגיעה בגיפון של חברה דיי סבבה (לא מאלה שציינתי) ואני חושבת לעצמי, שתכף הילדה שלי תרצה להזמין חברים מהגן אליה, ואני קצת מתביישת אני יודעת באמת שאני יודעת שזה שטויות לחשוב ככה. אבל עדיין יש לי מעיין פחד כזה שאולי ההורים יסתכלו עליה כ״נחותה״ ואולי יעדיפו והילדים שלהם יסתובבו עם ילדים אחרים שמתאימים להם (?) יש פה אולי מישהי ממעמד כלכלי גבוהה שתוכל להגיד לי איך הייתה מרגישה אילו הייתה מגיעה לבית כזה? שהוא יחידת דיור ולא ווילה מטורפת האם זה בכלל אישיו? או שזה סתם מחשבות שעוברות אצלי בראש אשמח לתובנות גם מכולן ולא חייב לצאת לי על החיים חחחח אני באמת מבינה שזה שטויות ושהעיקר שהילדים נהנים וערכים מהבית חברות טובה וחינוך טוב. אבל עדיין זה עובר לי בראש
אמהותאמהות
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 באוקטובר 2024 בשעה 08:06
קודם כל את חושבת על הבת שלך ועל העניין החברתי שלה וזה מאוד הגיוני מה שעובר לך בראש אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר בחינוך לדעתי כמה שאת לא תתני לזה מקום ככה לא יהיה לזה מקום בבית שלך יצא לי להתארח בבתים ענקיים ובבתים קטנטנים ולפעמים בבתים הקטנים הם היו הכי מוארים, כם ריח של אוכל ושמחה ובבתים הגדולים היה עצוב, שקט. אבל גם ההפך קרה, מבחינתי אין קשר לגודל הבית אלא לאווירה שמשרים בו וזה לא משנה איזה תגובות הבת שלך תקבל, אלא איך את תגרמי לה להסתכל על הסיטואציה, פשוט בתמימות

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך