רוצה לפרוק וכל עצה מתקבלת בברכה אני חודשיים אחרי לידה והגוף לא חזר לעצמו לא ירדתי במשקל כמו שצריך ובעודף משקל עוד לא התרגלתי לאיך שאני נראית לא מזהה את עצמי במראה והביטחון שלי ירד ממש. כל חיי נראיתי טוב היה לי גוף יפה ומושך ותמיד הרגשתי סקסית. אני ובעלי לא שכבנו כמעט 4 חודשים בחודש תשיעי היה לי קשה מדי ומסורבל מדי ואחרי משכב הלידה פשוט לא יכולתי לא היה חשק ולא מרגישה בנוח עם איך שאני נראית לכן אף פעם לא יזמתי וגם שידרתי לבעלי שלא יתקרב אליי בלי להגיד מילה. בעלי המסכן לא אומר כלום אנחנו כן מדברים על הנושא ושואלת אותו אם חסר אבל מחכה לי בסבלנות. אני בטוחה שהוא מאונן כי אין גבר נורמלי שיכול להתנזר מסקס תקופה ארוכה. היום בעלי יזם סקס לא דחיתי אותו אבל הרגשתי מוזר כאילו אני לא אני. רציתי ולא רציתי בו זמנית. לא הרגשתי בנוח שיגע בי וירגיש שהבטן שלי לא ממש שטוחה כמו תמיד ושהיא רכה וגם הגוף בכללי השתנה מאוד. פחדתי שהבנות שלי יתעוררו והגרוע ביותר שלא יכולתי להתפשט הוא ניסה להפשיט אותי ואני התלבשתי בחזרה ולא יכולתי להיות ערומה והרגשתי רע. והכי גרוע שלא עמד לו. כן התנשקתי איתו וזה אבל לא עמד לו בדרך כלל עוד לפני שמתחילים בא אלי מוכן שעומד לו מתאפק הוא היה בלחץ שהבת שלנו תתעורר ותבוא אלינו לחדר והתינוקת השנייה עשתה קולות ללא הפסקה בזמן שינה. ואני חושבת שגם בגלל איך שהגוף שלי השתנה הוריד לו ממני🥹 למרות שלא אמר כלום. תמיד הייתה בינינו משיכה לא נורמלית רק מלהתקרב אליו היה נמס לא הייתי צריכה להתאמץ כדי שיעמוד לו. אחר כך המשכנו וכן הצלחתי להעמיד לו אותו אבל בכל התהליך חשבתי מחשבות רעות על הגוף שלי ועל עצמי😵‍💫 הסקס לא היה הכי טוב שלנו אני תמיד גומרת אבל לא יכולתי רציתי שיסיים וזהו. לא מרגישה מוכנה עדיין היה לי קשה לא נעים ויצאתי עם הרגשה של תסכול לא יודעת מה לעשות, איך להמשיך מכאן. מציינת שאני לא שמנה אני מלאה הבטן שלי כמעט שטוחה נשאר הבטן התחתונה טיפונת. אני כן שומרת על האוכל וחזרתי להתאמן עם מאמנת אישית. ויודעת שתוך כמה חודשים אחזור לעצמי אבל עד אז איך לשפר את ההרגשה? לא רוצה להיות מרוחקת מבעלי איך לרצות? איך להתגבר על הבושה מהגוף שלי? אוף ממש מתוסכלת
זוגיותזוגיות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 באוקטובר 2024 בשעה 23:19
תזכרי שהבאת חיים לעולם וזה הדבר הכי יפה שיש בטוחה שבעלך רואה אותך מושלמת כפי שאת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 באוקטובר 2024 בשעה 01:29
בעיניי דבר ראשון זה תקשורת !!! דברי איתו על כל התחושות האלה שלך, הן כל כך נורמליות והגיוניות! אמנם נכון, הבאת חיים לעולם, וכמה יופי ושמחה יש בדבר הלא מובן מאליו הזה. ועדיין יכולה לומר לך שאני בשבוע 36 ואני לא מפסיקה לחשוב על איך ארד את כל מה שעליתי, וכמה אצטרך להתאמץ בשביל זה? כי להעלות זה קל, לרדת זה החלק הקשה. בקיצור- דברי איתו, שתפי אותו ושקפי לו את התחושות שלך! כמה זה חשוב לזוגיות, אם יש משהו שבזכות ההריון הזה למדתי, זה איך לבוא ולפתוח תחושות, חששות או פחדים עם בעלי, לגביי הכל, אבל במיוחד לגביי ההריון, המראה שלי, הזוגיות שלנו. ואם כבר שיתפת אותו ועדיין מרגישה ככה, אז אחותי אל תשכחי שזאת תקופה!!!! ואת עובדת על עצמך כמו שאמרת, שזה גם מוערך כי כל הכבוד לך על הנחישות ועל זה שאת לא מוותרת לעצמך. ויאללה מאחלת לך שיהיה לך הכי טוב ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 באוקטובר 2024 בשעה 02:04
טוב קודם כל אני מזדהה איתך..בהריון הראשון שלי עליתי 40 קילו...אחריי הלידה הצלחתי להוריד 20 שתביני באיזה מימדים...היה לי מאוד קשה להוריד יותר...וגם אני לא יכולתי לסבול את המראה שלי...הייתי בחורה יפה ורזה ואחריי לידה הפכתי להיות שמנה...נילחמתי חזק ופשוט לא הצלחתי...מה אני יכולה להגיד לך היום שכשאין ברירה אז אין מה לעשות...את חייבת לעלות את הביטחון שלך ולחשוב שבעלך אוהב ונימשך אלייך ככה!!!אסור לך לחשוב שאת לא ניראת טוב וכמובן כמובן ככה לעשות עם בעלך...ברגע שתתחילי לאהוב את הגוף שלך איך שהוא ככה יהיה לכם חיים מאוושרים...המון בהצלחה..הלוואי יהיה לכם זוגיות טובה אמן...

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך