יכולה להגיד לך שאני בתחילת הקשר עם בעלי הייתי אוכלת עליו התקפי זעם, כמובן בבושה גדולה אספר לך שהייתי מעיפה לו את הבגדים מהארון, זורקת עליו את הטבעת אירוסין, מקללת משפילה.. בעלי בחר להילחם עליי ועל הזוגיות ובלי ייעוץ (לא שזה רע, זה מדהים בעיני) הוא עבר איתי תהליך והיום אין אחוז של מצב שאני אפילו ארים עליו את הקול, אני מסתכלת עליו כמו על מלאך טהור וגם כשיש ריבים שמעלים קריזות וברוך ה יש התהליך שהוא העביר אותי גרם לי תמיד לדבר בכבוד. ולכן אולי את יכולה לנסות בעצמך להציל את זה, עם שיחות טובות, חמות, שלא ירגיש שאת באה לשפוט אותו (כמובן כל מקרה לגופו אני פשוט מתארת את מה שאני עברתי)
או באמת ייעוץ זוגי, רב זוגי, בעיניי זה מבורך
בהצלחה!!