זה יעבור את תראי. פחדתי שאני נכנסת לדיכאון, בכיתי כל כך הרבה וההיריון היה יותר מדי בשבילי! לא יכלתי להקים את עצמי לשטוף כלים, לטאטא.. פעולות פשוטות. איבדתי רצון לצחוק והבחילות העסיקו אותי נון סטופ. מבטיחה לך שיעבור את תראי. תנסי לעבור כל יום בנפרד, לא שבוע ולא חודש. צעדים קטנים ואת תצליחי כמו גדולה!

ואיי יהל את ממש מעודדת אותי חשבתי שכבר משהו לא בסדר אצלי.. אני מנסה כמה שיותר לא לחשוב על זה אבל יש לי כאבי מחזור כבר כמה שבועות זה לא עוזב אותי

תתני לעצמך לבכות אם את צריכה. זו העצה הכי טובה שאני יכולה לתת. כמו שיהל כתבה זה עובר.. אני הרגשתי ככה במשך כל החודש השלישי ולפעמים יש לי ימים כאלו גם עכשיו. אני בחרתי לספר לחברה אחת טובה מאוד. זה מאוד עזר לי להתמודד עם הכל (גם בעלי בקורס של 4חודשים לא נמצא בבית במהלך השבוע). זה בסדר לתת לעצמך את הזמן לבכות.

זו תקופה מאוד לא פשוטה, כולם אומרים שהגוף משתנה אבל את לא מבינה כמה עד ההיריון. הגעתי למצבים מאוד קיצוניים, עד כדי כך שהצטערתי על ההיריון!!! אבל עכשיו ברוך השם השלב הקשה מאחוריי, תעשי כמו שאני עשיתי - שמתי בלוח שנה בפלאפון תזכורת כל פעם שאני נכנסת לחודש חדש. שימי בדיקות דם, שקיפות עורפית, חלבון עוברי וסקירה מוקדמת וככה תראי שמבדיקה לבדיקה את מרגישה יותר טוב ויש למה לצפות ועל מה להילחם. כשבעזרת השם תתחילי להרגיש תנועות את לא תזכרי את התקופה הנוראית הזאת ורק תלטפי את הבטן ותהיי עם חיוך מאוזן לאוזן. שיהיה בהצלחה, היריון משעמם ולידה קלה אמן!