היי בנות, חייבת לשתף מתוך תחושות תסכול, מעניין אותי מה דעתכן. בעלי רגיל כבר למעלה מ6 שנים שאנחנו מארחים את כל החברים שלו פעם בשבועיים (שבוע אנחנו ושבוע חבר אחר מהחבורה), והם יושבים עד השעות הקטנות, מרעישים ומעשנים. היום זה לא מפריע, אבל עכשיו אני בהריון ראשון ואני מכינה אותו ליום שיהיה תינוק - שזה ישתנה. הוא לא מוכן לקבל את זה, מבחינתו - "ננסה, ורק אם נראה שהם יעירו אותי ואת התינוק בלילה אז נארח פחות". מה דעתכן? אני ממש נפגעת מזה...מרגיש לי שהוא ממש מנותק ולא חושב עלי ועל התינוק שיהיה, הישיבות האלה קדושות לו

אין לי חברות, חברות קרובות כאלה שיכולה לספר דברים, לא מישהי שאפשר לחלוק איתה ושתשמח בשבילי. בעלי במילואים והילדים עדיין לא יודעים ואני הרגע ראיתי סרטון של שתי חברות מספרות אחת לשניה על ההריון שמחות מתרגשות ומתחבקות וכאב לי, שמחתי בשבילן כאב לי בשבילי. שבועיים שאני יודעת ואין לי עם מי לחלוק בכלל או לדבר על זה ולחשוש או להתרגש ביחד. כולם מעלים סרטונים של איך סיפרו לכולם ואני לא יודעת אם בכלל מישהו יתרגש בשבילנו , בטח לא ככה . מבאס ומעציב אותי.