מצד אחד אני מרגישה נוראית ומצד שני אני צריכה עזרה, זמן לעצמי, זמן לנפש להרגע מהדברים שאני חווה ומהדברים שעוברים עליי וקורים לי בחיים וכן, גם קצת זמן בן זוג שלצערי כבר הרבה פחות נחוץ לי אחרי דברים שקרו בנינו וגרמו לי להתרחק. אני בזוגיות עם גרוש +1 ויש לנו תאומות בנות שנתיים. יש לו הסדרי ראייה בימי שני, רביעי ושישי או שבת, מאז שהיא התחילה לישון אצלנו אז זה שישי ושבת. זה מצריך לנסוע להביא אותה מעיר אחרת, ולהחזיר אותה לאותה העיר בשעה 8 בערב לערך לצאת מהבית שלנו. הרבה פעמים במצבים של חגים למשל, או דברים שאמא שלה דורשת הילדה נמצאת פה יותר מהימים שנקבעו בהסדר. לעיתים זה סבבה, והרבה פעמים לא ואפילו שאני מסבירה את עצמי, מבקשת שלא תהיה פה מעבר לימים שנקבעו, לא ממש שמים על הבקשה שלי ואפילו נאמר לי ״אם לא טוב לך אז תלכי מפה את״ כאילו שאני לא משלמת על הבית הזה את החצי שלי ואף יותר, קורים כל מיני דברים כאלו שהופכים את החוויה איתה ללא כיפית, לא נעימה, ולא בא לי להיות איתה פשוט. למשל, היא באה לחג ראש השנה וסוכות ושבת אחת שלקחנו אותה במיוחד לספארי, וגם אם זה סתם ללכת להורים שלו, היא כל פעם, אבל כל פעם מחדש (!!!) עושה סצנות מה חייב ללכת? מה חייב ללכת עכשיו? לא בא לי, תלכו אני אשאר פה לבד, תחזיר אותי לאמא, בכי, פרצופים. עכשיו כאילו אני מכירה אותה מגיל 3 וזה פשוט לופ שלא נגמר, היא כבר בת 7. בהתחלה באמת ניסיתי להבין אותה, אותו, את המורכבות והוא מאבד את זה אז יוצא מצב שאני הקרש קפיצה שלה החוצה מההתקפים האלו, מבקשת ממנה חיבוק, מפשטת לה את הסיטואציה, ודי עייפה נפשי באמת, אין לי כח בכל יציאה מהבית, לא משנה לאיזו מטרה פשוט לעבור את זה, זה מתיש אותי בצורה קיצונית, כבר איבדתי סבלנות אליה ברמה שלא בא לי לשמוע אותה ואני לא הולכת איתם לחגים או מקומות, אני פשוט יוצאת סיבוב עם הילדות כשהיא באה. אחרי כיפור 3 ימים הוא עזר לאבא שלו לבנות סוכה ממש מהבוקר עד הלילה, משמע הייתי לבד עם הבנות, הביא אותה לחג, אח״כ לעל האש, אח״כ לשבת, יום רביעי קמתי ב6 בבוקר עם הבנות וסיכמתי איתו שיעזור לי איתן כי אני עובדת מהבית עד 13:00, הבן אדם קם רק ב8 ואחרי שעתיים הוא לקח איתו את אחת הבנות להורים שלו ובזמן הזה, טיפלתי בתאומה השניה, עשיתי כביסות, קיפלתי, מיינתי, תליתי וכל שאר מטלות הבית כשסיימתי בשעה 13:00 הוא אומר לי שהוא עייף והולך לישון, נו באמת? למה אני לא עייפה? אציין שאני זו שמרדימה אותן, הבן אדם קם בבוקר מעשן עם הקפה מחרבן חצי שעה וכל החופש נטחנתי לבד. היא היתה פה אתמול, היום, והוא רוצה להביא אותה גם לשישי או שבת או גם וגם !!! ואני כבר אין לי כוחות אליה, לבנות, לבית, אני רוצה אוויר!!! שקט!!! אמרתי לו היום שזה לא מקובל עליי יותר ושיקח אותה רק בימים שלו, מה אני יכולה לעשות במקרה הזה כבר??? קשה לי.