הזוגיות שלי מתפרקת מרגישה שבעלי לא מבין אותי ואת הקושי שלי הוא עוזר לי אבל זה לא קשור החופש שלי נלקח ברגע שילדתי ושלו לא מרגישה שאני מקנאה בו עברו רק שלושה חודשים אחרי הלידה ואני לא יודעת לאן זה עוד התדרדר גם אם יוצא ואנחנו יכולים לצאת ביחד מרגיש לי שהוא כבר לא רוצה להיות איתי בגלל שאני ממורמרת
אמהותאמהות
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוקטובר 2024 בשעה 02:25
אני כאן בשביל לומר שחשוב מאוד שתדברי על זה, אני הרגשתי ככה ומסתבר שגם נכנסתי לדכדוך מבלי שהייתי מודעת. לא פשוט בחצי שנה הראשונה והמון אמהות יזדהו איתך. תפני לעזרה דרך הקופה אפשר גם טלפונית או פרונטלי , הייתי גם נשענת ונעזרת בבני משפחה אם אפשר , כמה שזה קשה לפגוש עוד אמהות שמרגישות כמוך ולא מכירה ולדבר איתן, והכי חשוב לדבר עם בן הזוג על מה שמרגישה❤️ כשמרגישים כך קשה מאוד לשמור בפנים ולהסתובב עם התחושה, דברי עם בן הזוג בטוחה שגם לו יש מה לשתף ואולי הוא מתמודד עם משהו אחר שהוא לא משתף וכלל לא רואה מה את עוברת ומרגישה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוקטובר 2024 בשעה 04:35
קורה לכולנו אהובה.. השנה הראשונה אחרי שנולד ילד וזה לא משנה ילד ראשון או שני היא פשוט שנה נוראית מבחינה זוגית.. אנחנו עוברות כלכך הרבה וזה מרגיש שהם לא עוברים רבעע ממה שאנחנו עוברות.. כאילו זה אחיין ולא הבן שלך.. אבל ברגע שתבינו את זה ותדעו לתמרן בן הדברים האלה יהיה בסדר.. וכן תדברי איתו על התחושות שלך הוא אמור להכיל את המצד.. צאו ביחד ותפתחי את הנושא..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוקטובר 2024 בשעה 05:23
לא חושבת שזה קשור אליו. מאמינה שכל התחושות שלך זה רק תחושות שלך. את מתארת דיכאון אחרי לידה וזה דבר שצריך וחשוב לטפל בהקדם. את בסך הכל 3 חודשים אחרי לידה את עדיין עם ניובורן ששואב ממך מלא אנרגיה וזה לגמרי תקין להרגיש ככה אבל צריך גם לטפל בזה. אני זוכרת שעם הגדול שלי לא קלטתי את הגודל של האובדן חופש המוחלט הזה ובעלי היה יוצא לעבודה והייתי שונאת אותו על זה, ממש שונאת. ואם היה אומר לי שחוזר ב6 וחצי והיה חוזר ב6 35 הייתי רבה איתו שהוא שקרן ושהוא לא מבין מזה העוד 5 דקות האלה והוא באמת לא היה מבין. זה עבר עם הזמן אבל רק כי דיברתי את זה כל הזמן ולא התביישתי להיות חלשה כשהייתי חלשה וגם פניתי לטיפול. מה שיעזור לך זה בתור דבר ראשון לא להגיד שבעלך עוזר לך כי הוא שותף לגידול הילד בדיוק כמוך. אמנם את כרגע פיזית יותר עם הילד בבית אבל גם זה שהוא מפרנס זה חלק מהגידול שלו. וכשהוא בא הביתה הוא עושה דברים כמו שאמרת. ואת יכולה, גם אם את מניקה, לצאת בערב כשהוא בבית. מותר לך את יודעת? אני הייתי יוצאת פעם בשבוע לקניון לבד עם עצמי. לא קניתי כלום סתם הסתובבתי שעה וחצי שעתיים... לפעמים הייתי חוזרת ויושבת באוטו בחניה איזה חצי שעה נוספת..... זה היה הדבר שהכי הציל אותי.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוקטובר 2024 בשעה 05:49
כמו שאמרו פה, הרבה מאוד נשים יזדהו איתך. חבר פעם אמר לי שהשנה הראשונה היא הכי קשה. ובאמת אחרי שנה, היחסים השתפרו. מישהי תיארה את זה ״אני נשואה לרווק והוא נשוי לאם חד הורית״ אני ילדתי בקורונה את הראשון שלי והייתי לבד עם ממש מעט עזרה וגם ההחלמה של אחרי לידה לקחה מלא זמן. תנסי לצאת מהבית עם חברה לבד, תפני זמן לעצמך שתרגישי גם את קצת חופש ועצמאות.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך