היי.. סתם כותבת כדי לפרוק קצת את מה שיש לי בלב.. אני שבוע אחרי לידה ויש לי את הבייבי בלוז הזה. מרגישה מדוכדכת וגם המצב של המלחמה קשה לי. הרבה מחשבות על החיים שהיו לפני התינוק. שהיינו אני ובעלי.. והחיים גם לפני המלחמה. שהיינו יוצאים לברים ופאבים ביחד, מסעדות, נוסעים לפה לשם, טיולים נהנים מהחיים. ועכשיו עם תינוק בן שבוע ומלחמה כל היום בבית ומרגישה נעולה 😞 כאילו הרגשה שאני מתאבלת על החיים הקודמים שלנו. חשוב להדגיש שאני חולה על הילד שלי אני חיכיתי לו כמה שנים שיגיע! כל כך רציתי את ההריון וגם עכשיו אני נהנת כל כך ממנו ולא מאמינה שהדבר הקטן הזה יצא ממני. אבל עדיין הרגשה מוזרה כזאת של עצב.. מקווה שזה יעבור 😞

איזה קשה זה לחכות עד האיחור כדי לבדוק אם נקלטתי או לא 😣

היי בנות מי מכן חזרה לעשן אחרי ההריון? מי מעשנת ומניקה? כמה נורא זה? 💔 אני מעשנת טבק (סיגריות מגולגלות) בממוצע 4 סיגריות ביום משתדלת כמובן לעשות את זה אחרי הנקה כשיודעת שיש לי 3-4 שעות עד להנקה הבאה ושוטפת את עצמי שוטפת ידיים מחליפה בגדים ומצחצחת שיניים אחרי כל פעם... ועדיין המון המון רגשות אשמה שאני מרעילה את התינוק מצד שני זה ה"גילטי פלז'ר" היחידי שאני מרשה לעצמי מאז ההריון.... אני לא שותה לא מעשנת וויד וכמובן כמובן לא עושה סמים... יש כאן מזדהות בקהל? האם אני אמא נוראית? ממש קשה לי עם הסיגריות, גם כשגיליתי על ההריון בשבוע 4, לקח לי בערך שבועיים שהייתי מעשנת פה ושם סיגריה עד שהצלחתי להפסיק לגמריי... 😓😔☹️

מישהי מכירה??