אוף בנות אני ממש עצובה 😔 השנה לקחתי על עצמי לא לעבוד בחול המועד כי הבנתי שהלכתית אם אפשר שלא אז עדיף. הודעתי לבעלי כבר ממש מזמן על זה ושאלתי אותו אם יהיה אפשרי שיום אחד הוא לא יעבוד ונעשה יום כיף או אפילו יומיים ונעשה לילה באיזה מלון. הוא אמר שכנראה יום אחד הוא לא יעבוד ונעשה משהו. ופתאום עכשיו כל יום מחדש אני מוצאת את עצמי מדברת איתו על זה ושואלת וכל יום הוא דוחה את זה ואומר לי שאי אפשר לסגור לכל היום את העבודה (הוא עצמאי). ואני מבינה ממש אבל הוא הבטיח לי וממש רציתי שיהיה לנו קצת זמן איכות ביחד. אפילו הצעתי לו שנטייל בבוקר ויפתח את העבודה ב14:00 ככה שלא יפסיד יום עבודה שלם כי בבוקר יותר מת בעבודה. ועכשיו הוא יצא מהבית לעבודה ואמר לי שהוא מצטער והוא קבע כבר עם לקוחה ואולי יצליח לצאת מוקדם יותר. איך שהוא יצא מהבית פשוט התחלתי לבכות, זה ממש ממש עצוב לי אני יודעת שבהמשך שאני אלד (עוד חודשיים) יהיה לנו הרבה פחות זמן בשביל עצמנו וממש חשוב לי שנטפח את הקשר שלנו כל עוד אפשר. ובמקום לטייל בכיף כמו כולם בחול המועד אני מוצאת את עצמי כל יום מחדש משתעממת לבד בבית ❤️‍🩹 אוף 😣😣