בנות אני מיואשת🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️ שבועיים אחרי לידה ואני גם ככה ממש הורמונלית הרבה יותר מהלידה הקודמת באופן כללי יש קטע לבעלי שאני יכולה להציע לו לצאת והוא לא הכי זורם והרבה פעמים גם כשאנחנו יוצאים זה עם פרצוף כזה לא נהנה אלא כאילו זורם וטוען שהוא נהנה והכל טוב אבל מרגישים ועש פעמים שהוא גם אומר אין לי כוח לצאת או לא זורם לו לאן שאני מציעה אבל כמובן אין לו מקום אחר להציע העיקר להגיד לא (שלא נדבר על זה שהוא לא יוזם כלום) אבל אם חברים מציעים לו לצאת ישרררר הוא זורם איתם וזה פוגע רצח כבר דיברנו על זה בכמויות וגם בטיפול זוגי היינו והמטפל אמר לו מליון פעם ליזום וכו וזה לא באמת עוזר בקיצור עכשיו אני שבועיים אחרי לידה וממש רציתי לצאת היום והוא עם פרצוף תחת מהבוקר, רציתי מסעדה מסוימת בסוך הבנתי שיהיה שם עמוס ולא היה לי כוח לעוד פרצופים מצידו אז הלכנו למקום אחר, אני הייתי מבואסת רצח גם ביקשתי שיצלם אותי וגם עשה פרצופים וממש התבאסתי כי התלבשתי יפה במיוחד והדברים האלה עושים לי טוב קצת גם ככה אני מנסה הכל כדי לא לשקוע בדיכאון כי הכל קשה לי ואני בוכה מלא אחרי שיצאנו לאכול חזרנו הביתה והציעו לנו לסוע לירושלים והוא לא רצה ושוב חברים הציעו לו ירושלים פתאןם הוא רץ על זה ויצא איתם בקיצור אני בכיתי את חיי ועדיין בוכה אני כבר כל כך פגועה ממנו זה כל כך פוגע להרגיש שהוא לא נהנה איתי ולא רוצה לצאת איתי ועכשיו עם תינוקת חדשה בכלל זה עוד יותר מפחיד אותי שלא נצא בכלל , אני הכי כיפית בעולם יש לו מלא חברות והוא אחד כזה שאין לו כמעט חברים רק קצת וגם אני הכרתי לו אותם דרך חברות , ואני מתנחמת שאצא עם חברות אבל זה מבאס בשביל מה התחתנתי וכרגע אני רק רוצה להתרחק ממנו רגשית כמה שיותר בשביל לא להפגע ולא לצפות ופשוט כבר לאידעת מה לעשות לאידעת אפילו למה פרקתי פה אבל אין לי לאן אני באמת מיואשת אני מפחדת שכל המצב הזה שאני לא מקבלת ממנו כמעט כלום בפן הרגשי יגרום לי לעשות טעויות🤦‍♀️