לפעמים אני רוצה לדפוק את הראש בקיר מכמה שהסגן אצלי בחנות בגדים אידיוט ומרוב שהטון שלו יציב אני בטוחה שהוא רציני גם להלן השיחה (כמובן ידועה כהריונית) ״תסיימי לרשום את הדגמים על הקרטונים ואחרי זה תקחי את הקרטון למחסן״ ״(השם שלו) אני לא יכולה להרים״ ״אז תגררי״ ״אני גם לא יכולה גם לגרור״ וחשוב לי לציין שאני לא בכיינית ועושה הכל אבל אני לא ארים קרטון מפוצץ בגדים גם אם לא הייתי בהריון ושכל העובדים בחנות רצים לעזור לי כשאני עושה משהו שנראה טיפה מסוכן בחנות זה רק הוא פשוט מוציא אותי מדעתי באלי לזרוק עליו משהו זהו פרקתייייי

היי בנות סתם אשמח לפרוק מרגישה לבד יש לי אחים שגרים בעיר אחרת וזה רבע שעה ממני אני ובעלי שומרים שבת אז להיפגש בשבתות זה כבר לא אופציה וללכת לישון אצלם גם לא אין שם מקום אין לי אמא היא נפטרה לפני שנה אני מרגישה את הריחוק מהם כול כך בהתחלה זה היה בחגים שהם היו הולכים לעשות באוהלים ואני לא אדם שעושה את הדברים האלה ואז גם בשבתות גם שהיינו מזמינים אותם הם היו יושבים אוכלים ובורחים בקושי יושבים איתי ועכשיו הילדים בחופש ואני מרגישה שאם אני לא מרימה טלפון אז אין תגובה מאף אחד מהם ועשיתי אם אחותי שיחה פעם אחת והייתי בטוחה שזה ישתנה וכלום אני במצב כלכלי על הפנים ובהריון שלישי ולנסוע לבקר אותם אין לי אופציה ברמה שאני הולכת לעבודה ברגל כדי לחסוך בכסף שהיה לנו לקניות לאוכל והאחים שלי לא מתקרבים לעיר שלי אף פעם וגם שהם נמצאים אני מגלה על זה יום אחרי זה הם סוגרים בנהם לצאת למקומות אפילו מבלי לקרוא לי וזה במהלך השבוע שאני יכולה לעשות כלום זה פוגע ברמה אחרת בעלי אומר לי שזה החלטה שלהם ואין מה לעשות אני לבד חוץ מבעלי והילדים אין לי אף אחד והם אחרים שהיו קרובים אלי ברמה אחרת גם בגלל המרחק של העיר אבל כאילו שהתחלנו לשמור שבת הם התרחקו יותר ויותר הילדה שלי כול הזמן שואלת אותי עלהם כי היא כול הזמן רגילה שאנחנו יחד ופתאום אין תגובה מהם בשום צורה רק אני צריכה להתקשר רק אני יוזמת דברים ןגם זה לא קורה כי כול הזמן יש להם תרוצים ובסוף אני לבד

מישהי מכירה ויודעת אם זה חוקי ועומד בתקן?

כביסה ראשונית - בגדים, מצעים, מגבות, טטרות וכו … על כמה מעלות עשיתן ?