היי, משתפת ואשמח לדעת האם אצל רוב הזוגות זה ככה… יש לי בעל מדהים. הוא אוהב אותי מאוד ואני אותו, יש לנו שני ילדים, ילדתי לפני שלושה חודשים. לאחרונה אני מוצאת המון דברים שמפריעים לי בו. אני פשוט שמה לב לככ הרבה מגרעות. אני חודש לא מרגישה טוב, עם אנטיביוטיקה ואני מרגישה שהכל עליי למרות שהוא מאוד עוזר עם הילדים ובבית. מרגישה שהתקשורת בנינו על הפנים ברמות. שאני כל הזמן רוצה שהוא יהיה מישהו אחר. שכל הזמן אני מעירה לו ומקטינה אותו. לאחרונה רבים המון ועוד ליד הילדים. הוא צורח. יש לו התקפי זעם קשים. היום הוא הפיל כיסא על הרצפה. הוא לא מסוגל לראות אותי בלחץ או מאבדת את זה. אני מרגישה שהכל על הכתפיים שלי. הוא לא יוזם כלום.אני צריכה לריב איתו בשביל שייזכר שאני קיימת. כל הזמן הוא רוצה לקנות לי רוצה לעשות לי אבל כלום לא קורה. אני אומרת ממש מה אני רוצה ואז כמובן שהוא חייב להגיד מה דעתו ולנסות להוריד אותי מזה. הוא לא קורא אותי. מרגישה שהוא לא מכיר אותי מספיק טוב. תמיד נעלב ממה שאני אומרת לו. כמובן לא יוזם סקס ואם כן חושב שאני כמו מכונה. אין אני סובלת. מצד אחד אני אוהבת אותו. מצד שני לא יכולה לסבול אותו. לא יודעת מה לעשות. נמאס לי. אמרתי שאני רוצה טיפול זוגי הוא הבין שכבר אין ברירה אז אחרי שהתעצבן ברמות הסכים. יש למישהי המלצה מנסיון? אני לא רוצה להתגרש אבל נראה שכבר אין ברירה לא משנה כמה אני מדברת מבקשת מתחננת תמיד יש תירוצים. אני קמה בלילה לילד ואז בשש בבוקר לילדה והוא קם בתשע. מפריע לי שאין לו שאיפות ומטרות. מפריע לי שהוא לא יוזם שום דבר שקשור לבית או לזוגיות שלנו. נמאס לי, מתוסכלת. לפעמים מרגישה שמשכנעת את עצמי שאוהבת אותו וברגע האמת אני לא רוצה שיעזוב אותי כי אני כן אוהבת אותו.