לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לרשום… כל חג זה חוזר אלי מחדש בתור ילדה הייתי רבה המון עם אמא שלי ואחי הגדול מאז שאני זוכרת את עצמי היה לנו ריבים מאוד לא נעימים הייתי אומרת המון בתור ילדה שאני שונאת אותה,שאני לא רוצה שהיא תהיה בחתונה שלי, שאהיה גדולה היא לא תזכה בי ועוד משפטים כאלה ואחרים… סביביות גיל17 התחושה נרגעה ויידעתי לווסט את עצמי, את הכעס, את החוצפה ואת התגובות, פשוט נמנעתי. כשיצאתי מהבית הקשר בנינו התחזק מאוד אני משתפת ומספרת לה דברים וביום יום הכל באמת בסדר היא נוכחת בחיים שלי, אנחנו לא גרים קרוב אליהם אבל מדברות כל יום בטלפון חשוב לי להגיד שאני יודעת שכל ההתנהגות של אמא שלי זה לא כי היא שנאה אותי או רצתה להכאיב לי היא פשוט בן אדם לא קל,לא יודעת לקבל דעה היום היא מאוד מאוד השתפרה אבל אני תמיד רואה בה את הצד הזה כמה שהיא מנסה, אני בכל רם אומרת אני אוהבת אותה ברור על פניו הייתה לי ילדות מושלמת עם אמא שודאגת ורוצה רק לטובתי אבל ביני לבין עצמי-האמת שאני לא יוציא אף פעם זה שאני עדיין ילדה פגועה שעדיין לפעמים מרגישה שאני לא רוצה אותה בחיים שלי למרות שעברו שנים והיא עשתה למעני המון אין חג שאני לא חושבת על זה יש סיטואציה שקרתה בכיפור לפני המון שנים סיאטוציה שחוטה לי ובכיפור הקודם חלמתי את הסיטואציה.אחת לאחד זאת הייתה הסיטואציה וקמתי פשוט בוכה אני בחיים ולעולם לא אשתף אותה בזה ולא חושבת שאהיה מסוגלת לספר למשהו אפילו לבעלי שהוא הכי קרוב אלי לא כי אני מתביישת, כי אני באמת לא מסוגלת מרגישה שזה הסוד הפרטי והאישי שלי לפעמים אני רואה בעצמי דברים שמזכרים את אמא שלי(באופי) ואני שונאת את זה בעצמי! עם אחי היו לי הרבה ריבים קשים לא פחות עם מילים פוגענית אבל אני לא כועסת עליו,אין לי שום דבר שחקוק שפגע בי פשוט זוכרת שלא הסתדרנו היום בתור אמא לפשוש שהוא הלב שלי לא מבינה איך אפשר לתת לילד תחושה כל כך לא טובה אני מתפללת לבןרא עולם שלעולם לא אתן לן להרגיש את זה ! לא מאמינה שאחרי כל כך הרבה שנים רשמתי את זה מזל שיש אנונימי תודה לכל מי שקראה הייתי חייבת לפרוק ♥️

הבן שלי בן חודש וחצי בערך מקבל ביוגאיה וסימיקול לפני כל ארוחה -אוכל נוטרילון רגיל -מציינת כי אני לא יודעת אם זה קשור וזה גזים. מיום שישי הוא מתנהג אחרת, היה לי ילד רגוע שבקושי בוכה -רק כשהוא רעב כשמגיעה השעת האכלה וגם זה ״התלוננות״ רגועה ולא בכי בכי. מיום שישי צרחות אימים לא נרגע , בוכה מלא שעות רצופות מידי פעם יש הפוגות . אין לו חום. אוכל כרגיל. צרכים כרגיל (קקי יום כן יום לא) מרגישה שכן מוציא גזים כרגיל. לא יודעת מה זה יכול להיות . קבעתי תור לרופאת משפחה מחר אבל מתלבטת אם לקחת עכשיו למיון. היה בהתקף בכי רציני מ19 ועד יעשו 22 בלילה. וגם במהלך היום היה ככה שונה.