חייבת שלא תתעלמו ואם אחת יכולה לעזור לי איכשהוא להבין מה נכון לעשות, תהיה זה שכרה!!!! אני משתגעת זה רק אצלי?? איזה גיל מחורבן זה גיל 3-.. סורי על הביטוי אבל אני כבר לא יכולה, כל הגוף שלי שריטות חתכים סימני שיניים ממנה.ף, היא כל הזמן בוכה, צועקת כאילו היא גדלה בבית של הורים מתעללים...😟 היא כל יום כל יום מרביצה, נושכת, בועטת יורקת, מה הלוז??!!! והקטעעעע שהיא מרבביצה רק לי!!!! אני איתה כל היום לפני שהיא בגן , מעירה אותה מארגנת אותה ףיוצרת לה זמן של חצי שעה כל בוקר יחד לאכול משהו קטן, לצייר איתה מתלבשות ביחד, אחר כך בדרך לגן שמים שירים באוטו לאנרגיות טובות, היא מגיעה לגן בחיוך!! ככה שאין שום דבר שקורה בגן! אני כל יום שואלת את הגננת והיא אומרת שבגן היא ילדה מקסימה!!!! בגדול אני איתה רוב היום! אני מחזירה אותה מהגן, מכינה לה הכל! הולכת איתה לסיבוב, מציירת איתה מה לא עושה. אבל כשהיא חוזרת מהגן כל יום כל יום, זה צרחותתתת, צעקות, מכות לי, בלי שום הכנה מקדימה לזה... וזה לא עייפות!!! אני לא יודעת מה אני לא עושה בשבילה שהיא ככה כבר. אני באמת כבר מרימה ידיים. כמה אפשר לתת, להיות נוכחת לעשות בשבילה ולקבל ממנה רק שריטות בעיטות מכות..( וזה באמת מאד מאד כואב!!! אני כולי פצועה... ) מה עשיתי רע ינעל העולם. אם מישהי היתה בסיטואציה הזאת ומצאה דרך לשפר את זה, בבקשה תנו לי עיצה איך להשתפר איתה או לדעת איך לגשת אליה .. אני אעשה הכל!!!! זה עניין חשוב בגדר הקריטי!