בעלי מאד אוהב לצאת עם חברים שלו והוא לא יוצא הרבה יחסית (פעם בשבוע) החברים שלו גרים במרכז ואנחנו באיזור ירושלים ככה שכמעט תמיד הם יוצאים באיזור המרכז מה שגורם לזה שהוא חוזר מאוחר (סביבות אחד בלילה) פעם היה להם קטע שהם היו מחליטים לצאת מהרגע להרגע ואז היה יוצא שפתאום באמצע הצהרים בעלי היה אומר לי - חברים שלי יוצאים הערב את זורמת שאני יצא איתם? אני הכי בעד שהוא יצא עם חברים ואני אפילו מעודדת אותו לצאת אבל מחרפן אותי שמנחיתים את זה עלי ולא מתכננים מראש היו לנו הרבה וויכוחים על זה והגענו להסכמות שאין בעיה שייצא פעם בשבוע איתם אבל שינסה לתכנן איתם את היציאות האלה מראש ושיודיע לי לפחות יום מראש בד״כ הוא עומד בהסכם אבל לפעמים החברים כן יוצאים מהרגע להרגע ואז הוא אומר לי רק אם את זורמת אני יצא איתם אם לא בא לך אז לא מצד אחד יפה מצידו אבל מצד שני אני לא באמת יכולה להגיד לו לא כי אני יודעת שהוא יתבאס רצח ואני כל הערב יסתובב עם מצפון ואז אני כבר אומרת יאללה עדיף לי שיצא ויהנה כי בתכלס לי זה כבר הרס תערב כל פעם מחדש אותו סרט, הוא בא אלי עם השאלה אני באותו שניה כבר מקבלת עצבים ויודעת שלא משנה מה אני יחליט הערב הזה אני אהיה עצבנית ומבואסת וגם נמאס לי שחברים שלו מנהלים לנו את הלו״ז, בגלל שהם קבוצה באותו איזור והוא גר רחוק ולכן הם ספונטנים יותר אז תמיד הוא צריך להתנהל לפי החליל שלהם יש לכם עיצות מה אפשר לעשות? אני לא מעוניינת שיפסיק את הקשר איתם או יפסיק לצאת איתם וגם אין לי כל כך טענות אליו כי הוא בתכלס מוכן לוותר על היציאה אם אני לא מוכנה (הוא יוותר אבל אני יודעת שזה יבאס אותו בטירוף ולי זה יתן תחושה רעה)