חייבת קצת לשתף ולפרוק את מה שיושב לי על הלב… לידה ראשונה להבדיל אלף אלפי הבדלות יצאתי בידיים ריקות ברוך השם אחרי כמה חודשים נכנסתי להריון חדש מבורך ולא הפסקתי להודות הייתי בעננים אני מרגישה שככל שהזמן עובר ואני מתקרבת אני פשוט נפשית גמורה, אני לא מצליחה לחשוב מחשבות חיוביות רק שליליות אפילו כשאני מדברת עם עצמי יוצאים לי רק דברים רעים אני מרגישה ממש גמורה נפשית לפעמים אני מחוברת ולפעמים פחות אני כבר לא מסוגלת עם התחושה הזאת שיש לי מצפון כל כך גדול על המחשבות האלה ואני פשוט לא מצליחה להפסיק ואני רועדת מפחד מהן רועדת יש מישהי שעברה חוויה כזאת פה ויכולה לשפוך אור על הנושא?