אני בהריון שלישי ועדיין נמסה מכל תזוזה💞🥲

הייתי בדיוק במצב שלך,ההריון הראשון שלי נגמר בהפלה בשבוע מוקדם כשנכנסתי שוב פעם להריון מן הסתם החרדות היו בשמיים וניסיתי להדחיק את המחשבה הזאת שאני בהריון מרוב חרדה שאני עלולה לאבד את הדבר היקר לי מכל,הייתי אדישה ממש,אבל כששמעתי את הדופק,כשהרגשתי את הבעיטות הראשונות שלה ואחר כך גם ראיתי אותה בסקירות וכו הלב נפתח ברמה פסיכית.אני בעצמי בן אדם שלא מתרגש ואדישה מאוד למצבים וסבלנות בשיא,להוציא ממני רגש לא פשוט,אבל מאז ההריון?ואוו כל דבר בכי דמעות והתרגשות כמו ילדה קטנה,והכי מצחיק?אחרי הלידה זה אפילו התגבר עוד יותר,מוצאת את עצמי בוכה מזה שהיא כלכך מתוקה,צוחקת ונמסה מאהבה מכל מבט או חיוך או צחקוק,מוצאת את עצמי עצבנית מ0 ל10000000000 תוך פחות ממאית שניה במיוחד אם זה משהו שקשור אליה.השתנתי מקצה לקצה אין ספק. שתביני שבהריון חשבנו בהתחלה להביא חתולה גורה הביתה,אז כמובן נכנסתי לקבוצות בפייסבוק לאימוץ,לא נכנסתי לפייסבוק כל ההריון אחרי זה,כי כל פעם שנכנסתי צצו לי תמונות חדשות של גורים מתוקים והייתי בוכה שעתיים בגלל שהם כאלה מתוקים וקטנים.וזה אפילו לא השיא היו לי מצבים גם יותר גרועים😂😂😍

הכי מרגש שיש!!

גם לי זלגו דמעות כשהרגשתי בפעם הראשונה את תינוקי בועט בפנים, זה הרגיש כמו פרפרים מדגדגים בבטן, הייתי בתור להזמין קפה וניסיתי להסתיר את הדמעות שלי 😅