קריירה… איך מתמודדות עם אובדן הזדמנויות עבודה. אני מוזיקאית וחלק גדול מעבודתי בחו״ל. מתוכנן לי פרויקט בחו״ל ואני אהיה בחודש 32. עכשיו שבוע 12. דווקא מדובר על טיסה נוחה של ארבע שעות ופרויקט קצר, תנאים טובים. ביטוחי בריאות מבטחים רק עד שבוע 32. השאלה אם זה מציאותי להתחייב לפרויקט, או שאי הנוחות והבטן וצרבות יהפכו את הנסיעה והעבודה לסיוט. חשוב לי להמשיך עם העבודה כמה שיכולה, במקצוע שלי לא כדאי להביא מחליפים כי אז הם תופסים את המקום שלך. לבטל את הפרויקט או לנסות ללכת על זה? לא יכולה לבטל בהתראה קצרה, צריכה להחליט כבר עכשיו.
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 באוקטובר 2024 בשעה 21:12
לא לסוע. אין לדעת מה יהיה מבחינה בטחונית ואם לא יהיו טיסות? בנוסף שבוע 32 כבר קשוח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוקטובר 2024 בשעה 04:00
בהיריון הראשון שלי לא היו לי בכלל בחילות/צרבות או קשיים. הבטן גם הייתה קטנה ונוחה עד שבוע 38 אפילו.. שרק אז התחלתי ממש להרגיש כובד. לעומת זאת בהיריון הנוכחי אני רק שבוע 12 וכבר מרגישה מסורבלת וסובלת מאוד מבחילות. מה שאני מנסה לומר זה שזה תלוי היריון ולא ניתן לצפייה מראש… באופן אישי אני לא הייתי מתחייבת לפרויקט בתזמון הזה בעיקר בגלל היעדר הביטוח שלא היה מאפשר לי לטוס בראש שקט. מבינה את הבאסה ואת תחושת הפיספוס… אבל מבחינתי סדר העדיפויות הפוך - ואולי כדאי להתנסח פנימה קצת אחרת. זה לא ״אובדן הזדמנויות בעקבות היריון״. זה ״קבלת הזדמנות לאימהוּת בעקבות היריון״, זה דורש הרבה הקרבה וכדאי שתיערכי לזה נפשית כי אחרת תמיד תרגישי מופסדת. המון בהצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוקטובר 2024 בשעה 21:09
חברות ביטוח מבטחות לביטוח נסיעות עד שבוע 30 וחלקן רק עד שבוע 32 אם זכור לי נכון..תבדקי בכלל אם זה אפשרי...

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני כולי בדמעות פה עזרה ראשונה בנות חודש וחצי אחרי לידה ישבתי והנקתי את הבייבי, באיזשהו שלב הוא התחיל לצרוח בהיסטריה ואני יושבת ומנסה להרגיע אותו לפתע בעלי מגיע באגרסיביות, חוטף אותו מהידיים שלי באגרסיביות איומה ניסיתי להתנגד בהתחלה, אבל הוא עיקם לי את היד ומשך את התינוק. עכשיו אני הייתי בהלם רצתי אחריו וצעקתי תביא לי אותו!!!! הבנאדם אמר לא הסכים אני עם דמעות בעיניים ואמר לי את ל מקבלת אותו, את לא כשירה תראי איך את בוכה. זה חירפן אותי אמרתי לו תביא לי את הילד שלייייייי ואז הוא סוג של 'בעט בי' ואני הייתי בהלם והלכתי לחדר ונעלתי. התחלתי להתייפח מבכי בצורה הסטרית. כאילו הלו זה התינוק שליייייי אני ילדתי אותו!!! ואז הוא דפק שהוא מביא לי אותו, בקיצור אני פותחת ואומרת לו תביא לי אותו השניה תוך כדי שאני בוכה של החיים ואז הוא אמר תראי איך את הסטרית, אני המבוגר השפוי פה ומאחרויותי לשמור על התינוק ממך. שמעתי נכון??? ממני!!!!! לא עכשיו בחיים לא דמיינתי לעצמי שככה יקרה לי!!! בחייםםםםם!!!!!! ואז הוא אמר לי אני נותן לך אותו בתנאי שאני עומד פה צמוד ומסתכל על הילד.. חטפתי עוד יותר שוקקקק אמרתי לו עוף מפה הרגע חצוףףףףףף תן לי להיות עם הילד שלי לבד. והוא מתעקש 'מחובתי לא להשאיר אותו לבד איתך' 'תראי איך אני הצלחתי להרגיע אותו, תוכיחי לי עכשיו שאת גם מצליחה' וברור: הבייבי בוכה! בקיצור תוך כדי שאני בוכה אני אומרת לו תלך מפה אני לא מצליחה להרגיע כי אתה מלחיץ אותי שאתה עומד פה וחוצמיזה אתה אמור לסמוך עלי אני אמא שלוווו ואז הוא התעקש אני לא זז 'אסור לי'(להשאיר אתכם לבד) אני ביאוש והלם של החיים אמרתי לו טוב קח תרגיע אתה קח את הילד שלךךךךך הוא מיד לקח ואני קמתי ונעלתי את החדר אחריו. זהו. עכשיו אני בחדר בוכה של החייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם תעזרו לי!! איך מתקדמים? לאן פונים? (יש לציין שהוא על כדורים נוגדי דכאון)
הריון ולידההריון ולידה
💬74 תגובות👍3 לייקים