אוף אני לא בנויה ללחצים האלהההה. למה המוח שלי לא יודע לחשוב חיובי?? כואבת לי קצת הבטן, כזה גלים הולכים וחוזרים , לא כאבים מטורפים אבל עדיין כאבים. והראש שלי ישר רץ לסרטים, פשוט לא רגועה. וזה כל הזמן ככה, כל פעם שיש משהו קטן קצת חורג מהנורמה(שטבעי בהריון שיש כל מיני כאבים בגוף) אני ישר הולכת למחשבות הכי שחורות. ואני יודעת שזה לא טוב ושאני צריכה לחשוב חיובי ולהאמין שיהיה טוב אבל אני פשוט לא מצליחה, הראש שלי תמיד תמיד תמיד בכל החיים את האמת לא רק בהריון, הולך ישר לאופציה הכי רעה והכי שחורה. וזה שבועות של בין בדיקות ואני לא רוצה כל יומיים לקפוץ למיון לבדוק כי אני יודעת שזה מיותר וסתם לא בריא(ובכללי זה לא שיש לי ים זמן פנוי בשביל כל פעם ללכת לשבת שם) . תעזרו לי, איך עוברים את התקופה הזאת עד שמתחילים להרגיש תנועות? איך אני יכולה לדעת להבדיל בין כאב שמצריך בדיקה לכאב שהוא לגיטימי?