אני ובעלי רבים בלי סוף, ממש ברמה יומיומית אפילו שעתית. אין לי כוח יותר מתוסכלת והילדים סובלים מזה. הם רואים את המריבות שומעים את המילים נחשפים להתנהגןת השלילית הזו ואני ממש מפחדת שיגדלו להיות כאלה גם. אני יודעת שבטח תטיפו לי ותאמרו לי שאסור לריב בנוכחות הילדים וזה נכון ואני מודעת לכך אבל זה פשוט בלתי נמנע. אנחנו מתעבים אחד את השני אין ביננו יותר חיבה בכלל לא מילות אהבה שום יחס רומנטי. הכל נורא טכני וקר. מה גם שטיפול זוגי הוא לא מעוניין ובהדרכת הורים שאנחנו הולכים אומר לפסיכולןגית ששאלה אותו למה אתה לא רוצה טיפול זוגי, שהוא לא חושב שיש צורך, שטוב לו בזוגיות בנישואים. וואטטט??? הייתי בהלם! איזה טוב אני הולכת לישון כל לילה בבכי, כל ריב הוא בורח מהבית לשקט שלו ומסנן אותי. ביקשתי יפה שנפתח תיק ברבנות הוא לא רוצה להתגרש. אז מה כן? לאכןל את העוגה ולהשאירה שלמה? אני מתה ללכת לטיפול זוגי מתה שישתף פעולה מתה להציל את הנישואים אבל באיזה מחיר? הוא שובר אותי נפשית. לא משתפת אותו יותר בדברים כי הפך להיות ממש ביקורתי כלפיי, לא מפרגן לי אף על פי שטוען שכן. וגם עם חמותי אני לא מאה אחוז ולא מגיעה אליה הביתה אז מה נשאר? אני ממש לא יודעת מה לעשות. אנחנו גם גרים ליד חמותי ובעלי שורץ אצלה והיא בחיים לא מפצירה בו ללכת הביתה אליי ולילדים בטענה שלא מתערבת ביננו. חרטה, היא נהנית מכל רגע שהוא שם ואני לא מעניינת אןתה בכלל. אני מרגישה ממש בודדה. כל הזמן לבד, מטלות בית אינסופיות שנופלות עליי , גם אחריו אני מנקה כי הןא בן אדם לא הגייני ממש ובלאגניסט לא קטן ולא שם יד בבית בטענה שלא יודע לנקות ושעובד ממש קשה ועייף. אני לא מזלזלת בעבודה שלו הוא באמת עובד קשה אבל אני גם עובדת במשרה מלאה ואחכ מגיעה למשמרת שנייה של שלושה ילדים קטנים ובית. שאין קשה מזה! יש לנו טיול בעבודה שנופל על אותם תאריכים אמרתי לו שילך הוא רק כי אני יודעת מה אמצא אחכ בבית שאחזור. לא שווה לי את הסבל הזה. אבל באמת שזה מינורי לעומת המצב שלנו, אני שבורה עצובה מדוכאת לא יודעת מה לעשות מפחדת להיות גרושה מפחדת להיות לבד למרות שכבר מתורגלת בעניין, מפחדת להתמודד לבד ולא בטוחה אם אצליח. מלבד זה, מבאס אותי הרעיון בלהיןת גרושה לבד , באיך יסתכלן עליי מה יחשבו עליי מי שמכיר אותי. יודעת שזה נשמע הזוי אבל ככה אני מרגישה. אין ייאוש כזה בחיי הלוואי והייתי מתעוררת מהסיוט הזה ומגלה שאני חיה איתו באושר שיש לנו בית לתפארת שהילדים לא נחשפים לכל החרא הזה ושהכל מושלם😞

חבילת מוצצים חדשה איך אתן מחטאות מנקות?

הכנסתי את הילדה למעון המנהלת אמרה יומיים הסתגלות הגעתי המנהלת לא הייתה, וכולם התלהבו מהילדה ‏התינוקת תינוקת בת 10 חודשים השתלבה יפה מאוד בגן ואמרו לי המטפלות שהיא כבר יכולה להישאר עד הסוף והיא הסתגלה יפה מאוד המנהלת לא הייתה והקשבתי לה מטפלות והשארתי את הילדה ונסעתי ב-1:00 בצהריים המנהלת התקשרה אליי והתחילה ללנזוף בי בקיצור יצאה עליי על 200 ואמרה לי תגיעי מייד לקחת את הילדה ואת לא צריכה לשאול אותה המטפלות את צריכה לשאול אותי ואני מנסה להגיד לה שהיא לא הייתה ומטפלות אמרו לי והיא בשלה כועסת עליי ומתיחה בי שאני אגיע מהר להביא את הילדה ממש התעצבנתי ואמרתי לה אני בא לקחת את הילדה את לא מביאה לי לדבר זה נראה לי התנהגות לא תקינה אני בסך הכל יומיים בגן הזה יום אחד היא הייתה שעתיים ויום אחד היא הייתה חמש שעות זה תינוקת ראשונה שלי זה פעם ראשונה שאני מכניסה לגן החוויה הייתה נוראית כל הדרך לגן הייתי עצבנית בעלי לא רוצה להשאיר אותה בגן מצד אחד אני מרגישה שהוא מגזים מצד שני אני מרגישה שהמנהלת של הגן הגזימה מה אתם אומרות?

אורגזמה אחרי לידה אני חודשיים אחרי לידה חזרתי לעשות סקס עם בעלי אפילו אחרי חודש אבל לא מצליחה להגיע לאורגזמה!!!! מה הסיבה? קרה למישהי? זה יחזור??? מתבאסת ממש ומתביישת ללכת לרופא נשים לדבר על זה מישהי שחוותה אותו הדבר וחזרו לה האורגזמות?

בנות אני קצת בהלם ודיי לחוצה מסיטואציה שקרתה לי עכשיו, אני ובעלי היינו בקניון כמה שעות, באנו לצאת הביתה (הגענו עם 2 רכבים) היה כבר מאוחר וזה אחרי שרוב היום לא הרגשתי טוב ולא הייתי בשיא שלי. לבעלי נגמרה הסוללה בטלפון אז הוא אמר לי מאמי תצאי ואני אסע אחרייך כי אין לי וייז. הייתי ממש בלחץ לצאת מהחניה, כדי להספיק להגיע אליו (כי היה בלי טלפון) וגם הייתה שם קבוצה של חברה שקצת נלחצתי מהם, אז מיהרתי לצאת ולא שמתי לב, מפה לשם נתקעתי בקיר בטון של החניון. בעלי קלט את זה והגיע לראות מה איתי אם הכל בסדר, הייתי בהלם שזה בכלל קרה לי אני בחורה זהירה ופשוט לא שמתי לב מהלחץ ומכל היום הקשוח הזה. נבהלתי ממש מעצם זה שזה קרה (בהריון חודש 3) וגם שפשפתי לו את כל צד שמאל של הרכב. אמרתי לו שאני מצטערת ואני לא יודעת איך זה קרה לי, הוא אמר לי הכל טוב רק סעי הביתה אני מסתדר. באנו לצאת מהשער של החניה, כל אחד שילם על החניה, יצאתי מהחניה ולפני כן ראיתי שבעלי נתקע שם הכרטיס לא עבד במכונה או משהו, ואני כבר נסעתי כי היו מאחוריי מלא מכוניות שצפרו. ואז אכלתי תסביך שהוא נתקע שם ואין לו איך לצאת אז מצאתי את עצמי חוזרת את הדרך חזרה לנסות לחפש אותו אם הסתדר. הסתבר שהוא כבר הגיע לבית ולא הבין איפה אני, התקשר לשאול איפה אני ואיך אני לא בבית כבר אמרתי לו שחיפשתי אותו הוא אמר לי אבל אמרתי לך להגיע לבית, אני ייסתדר. הוא חיכה לי כי הוא בלי סוללה ולא היה לו איך לפתוח את השער של החניון של הבית, ובטלפון אמר לי מה איפה את אני לא מבין אמרתי לך לנסוע, אמרתי לו אתה לא מבין שהלכתי לחפש אותך בקיצור התחלתי לבכות מכל הסיטואציה. הכל בסדר אני פשוט קצת בהלם ומרגישה ממש לא נעים שהרסתי לו קצת את הרכב, אבל בעיקר לחוצה על התינוק. נראה לכן שזה דורש מיון? או שזה בסדר?

היי, אשמח לשמוע מכן אם יש כאן גם מישהי שסובלת מכאבי ביוץ שזה מלווה עם עוד תחושות, רגשות וכאבים ואם יש דרך לטיפול בזה תודה❤️