אני ממש חייבת לפרוק סתם אפילו בלי לשמוע פתרון אני בת 23 אמא לילד מהמם בן שנתיים וחצי ובהריון שני חודש חמישי נשואה בנישואים מאושרים טפו חמסה. סיימתי תואר ראשון וממשיכה מייד לתואר שני (אחרי מסעע מאוד מאתגר להתקבל אליו והמקצוע שאני רוצה לעסוק בו מחייב את כל התהליך). בעלי סטודנט בעצמו לשני תחומים שמעוניין לעסוק בהם מכניס משכורת מעט מעל המינימום וכנל גם אני (שנינו בעבודות זמניות עד לרכישת המקצוע הנלמד) פתאום מרגישה שכול כך גדולים עליינו החיים, באנו מלאים בכח ומוטיבציה ופתאום אני לא בטוחה שאני ככ חזקה לשרוד לימודים שלוש פעמים בשבוע (משמע יומיים תפוסה עד מאוחר בלימודים ועוד חצי יום של עבודה מעשית) מדובר על ירידה משמעותית במשכורת שלי ואפס זמן פנוי לילד שלי לבעלי או לעצמי. מצד שני זה חלום חיי לעסוק בתחום ותמיד אמרתי שאקריב הכל ואעשה הכל כדי להצליח מרגישה מתוסכלת שכדי להתקדם ולקדם את עצמי אני צריכה לוותר על משכורת ולשלם על הלימודים לא זןל וגם לוותר על זמן המשפחה שלי פתאום מעורערת שאני לא צודקת בבחירות שלי (מזעזע לומר, אבל אולי לא מתאים היה להביא עוד ילד?) בקיצור צריכה חיזוקים שהכל אפשרי