שבוע 38 פלוס הפסקתי לספור פוסט בשביל לפרוווק נמאאאס לי להתבכייין לקטר כל הזמן , נמאס לי מזה שעם כל צירון אני משכנעת את עצמי שזה אוטוטו קווורה וזה שוב לא קורה ואני שוב מתבאאאסת המבטים של האנשים הסובבים אותי עם המשפט "מה עוד לא ילדת " כאילו שהם מתעייפים במקומי :sob::sob::sob: למרווות שאני מתההה מפחד מהכאבים אני מתפללת שיתחילו הצירים כבר, ומה ששבר אותו הכי הרבה זה הגעגועים :sweat: מתה להחזיק אותה בידיים:heartpulse::heartpulse: , איך יכול להיות שמתגעגעים ברמה הזאת למשהו שעוד לא פגשנו בכלל ?