למה בעצם לא לאפשר להם להרדם בנטכחות של אחד מכם ?!

כן זה יתחיל להיות קשוח... ערב ערב להרדים שלושה.. אפשרנו את זה לאורך כל השנים.. והם כבר גדולים...

גדולים בעינך... מנגד גם את גדולה אבל את הולכת לישון בזרועות של בעלך ולא לבד , מבינה את הקושי , אבל שוב - אם להרדים ילד שבסוף קורס מבכי או להרדים ילד בסיפור ונשיקה - אני הולכת על סיפור ונשיקה אם זה מה שהוא צריך - היום שבו הוא ילך לישון לבד לא רחוק , ואם תאפשרו להם את הקרבה הזו זה לא דבר פסול ... לא חייב שניכם , ובזמן שאחד מרדים את הקטן השני יכול הרדמה משותפת לגדולים יותר גם ככה העולם שלהם ישתנה עכשיו שכשלישי יוולד , הם ירגישו שכל התשומת לב הולכת לתינוק החדש וירצו עוד יותר להלחם על תשומת הלב שלכם , אם את רוצה עצה באמת - תאפשרו להם את מה שהם מבקשים - כשהם יהיו שבעים מספיק ומוכנים ובשלים לזה נפשית ופיזית הם יגידו לכם לילה טוב וילכו לבד לחדר

תנסי להסתכל על זמן ההרדמה כזמן איכות. תתחמי אותו בזמן תשתפי את הילדים אמא כאן ל15 דקות. מי שמספיק בזמן הזה להרדם מרוויח. אחכ אני הולכת. שמה להם סיפור קצר להאזנה, לאפשר להם דקה שתיים לשתף במשהו חשוב שעבר עליהם, ללטף, לעשות קצת דיגדוגים. ואחרי עשר דקות להודיע: זהו עוד 5 דקות אמא הולכת. מעכשיו אנחנו כאן יחד בשקט. לא לדבר לא לאפשר להם לדבר רק להיות נוכחת ואפילו עם ספר קריאה ביד (לא פלאפון...) והקסם קורה. הם נרדמים רגועים עטופים בטוחים. יש לי בני 6 ו9. אני איתם ככה מאז שנולדו. הזמן הקצר הזה לצידם, הן הדקות היפות ביותר והמשמעותיות ביותר של היום. גם עבורם כילדים וגם עבורי כאמא. מדי פעם אבא מחליף אותי ומדי פעם בייבי סיטר. הטקס הוא אותו טקס. והם מורגלים וזה עובד נפלא.