היי מיואשת, אשמח לעידוד /ייעוץ פעם ראשונה שכותבת פה אבל אחרי החג של 4 ימים ,אני מסורתית מרגישה שאני מאבדת את זה אז ככה אני נשואה לאיש קבע וכבר שנה שבקושי בבית כי נמצא בבסיס בגלל המצב,יודעת שאני לא היחידב ואשמח לדעת איך נשות קבע/מילואים מצליחות לשרוד עם ילדים לבד בתחילת המלחמה שנה שעברה ממש הייתי גאה גם עכשיו אבל מרגישה שזה כבר טו מאצ הייתה תקופה שהיה בבית ועכשיו שוב בשבועיים האחרונים לא נמצא וחג בלעדיו ועם ילדים קטנים לבד קשה, גם שחברות עוזרות עדיין קשה המקלחות הרדמות הכל עליי, חולים במעון זה אני ואני עובדת משרה מלאה , בעבודה לא מתחשבים בהתחלה התחשבו עכשיו אומרים זה קשה אבל תהיי גאה בבעלך, כבר אין לי כוח להתעצבן עליהם ממש חוסר התחשבות!!אבל אחרי החג הרגשתי שזהו זה לא בשבילי לא יכולה שהכל עליי וחלפה לי לצערי מחשבה של גירושים כי כל פעם שיהיה מצב רגיש בעלי לא יהיה, ולא בא לי להיות אמא ואבא בא לי כמו הבנות אצלי בעבודה שהבעלים שלהם תמיד בבית לא בכיוון של מילןאים, והם בשגרת חיים שלהם.ולא נשכח את האעזקות שגם קשוח עם ילדים לרדת למקלט,אין לנו ממד. ולכן שואלת איך נשות מילואים וצבא מסדרות בלי הבעלים ומה אפשר לעשות בשביל לא לפרק את החבילה ולא בא לי לשמוע תגובות של בנןת בעלך תורם ואת מוסיפה לו צרות, אתם לא בנעליים שלי ויש מלא דברים שהפריעו לי בקשר והפלגתי ועכשיו הכל צף תודה