שבוע 14 ביצעתי שבוע שעבר את הבדיקות דם הראשונות של השליש הראשון אחרי השקיפות ובבדיקה של המרפאה היה רשום סיכוי בינוני לתסמונת דאון יש לי מה להיות בלחץ? 🥲

ותנים למישהי עם סכרת מאזנת ומשקל תקין ללדת אחרי שבוע 40?

שבוע 33 יש לי התקשויות בבטן כנראה מהלחץ של המצב מה עושים כדי להרגיע את זה אני מפחדת לעשות נזק לא מצליחה להירגע מהמצב😭

פוסט פריקה * לא סופר חיובי אז לגלול אם את לא מעוניינת לקרוא* אז ככה. אני בת 29, ונכנסתי להיריון ספונטני וטבעי אחרי 4 חודשים של חתונה. לא הפסקתי להודות לבורא עולם. אפילו לא ציפיתי שיהיה ככה מהר אבל אמרתי איזו מתנה השם תודה תודה. שיא התרגשות. אפשר להבין נכון ? פעם ראשונה בחיי. ובעוד כמה חודשים אני איהי אמא. שבוע 17 יומיים לפני סוכות : חזרנו מחול כל כך מתרגשים ללכת לסקירה כי שם נדע את המין. סקירה מוקדמת ולא כל כך חיובית. יש חשד לכמה דברים. אני ובעלי החלתנו להכניס את חג סוכות בשמחה בכל זאת. כמה דיברתי עם הבורא. יאפשר להסביר. לקחתו דברים על עצמנו. עשיתי את כל הסגולות. אפילו הרב אמר ״הכל יהיה בסדר בלי ספק״ וכן אולי קצת רציתי לאמין. שבוע 19: סקירה מכוונת בבית חולים אני באה ,אפשר להגיד אופטימיסט . יאללה מספיק הלחץ הזה. אבל בסוף, הבדיקה הארוכה ביותר. הרופאה בודקת במלהך שעה וחצי אבל אני מבינה שיש בעיות. או לעשות הפסקת היריון או ללדת ילד אפשר להגיד נכה. יש בעיה בעמוד שידרה, כמה חולדות שלא התפתחו כמו שצריך. זה גרם בעיה ברגל וביד. *בקיצור*. אני מרגישה שכבר לא כואב לי. שאני לא מרגישה כלום. שפשוט אני אומרת לעצמי זה ניסיון והכל עובר בחיים. אבל בחודש 4 קצת קשה את האמת. אבל תאמינו לי בנות ,שהכי חשוב זה בריאות לא משמה בן או בת. שלא חשבתי לרגע שיכול ליהות לי בעיה. כאילו לא עבר בראש בכלל, לא היה לי את האופציה הזאת אפילו. אני מוסיפה שהמליצו לנו לעשות מי שפיר אבל יכול ליהות שיצא תקין , זה יכול ליהות לא בעיה גנטית או תסמונת , המצב של העובר יהיה אותו דבר… אז בקיצור. לא החלתנו כלום עדיין. שיהיה לכולם לידה קלה בידיים מלאות. ולא קוראים לי אמילי (זה קצת יותר נחמד מאנונימיות כל פעם ) כמובן תודה לכל מי שענתה לי כל פעם, ולכל הבנות החמודות בפורטי 💜

הריון ראשון, נכנסתי לחודש 8 והתחלתי את הקניות ועשיתי קורס הכנה ללידה ומדברים כבר על הברית ומכל זה פתאום הבנתי כמה הלידה קרובה בע"ה זה גורם לי ללחץ ובכי. זה הגיוני וטבעי? חשוב לי לציין שאני מודה להשם מאוד ואני מאוד מתרגשת ושמחה על זה. רק רוצה להבין אם תחושת הלחץ והבכי זה טבעי..? איך אתן חוות את זה?

אם בגינה ילד בן 8,7 נתן סתירה לבן שלכם שהוא בן 3 מה הייתם עושים? אני פעם ראשונה מתעקלת בזה. לא ידעתי מה לעשות.. לחזיר לו? לא לא עשיתי אמרתי לו למה עשית את זה הוא אמר שהוא מפריע לי אמרתי הוא לא מפריע ואם אתה לא רוצה לשחק איתו אז פשוט תגיד לו אבל כאב לי לב לבן שלי כל כך עצבנתי 😭