אני גמורה נפשית. החג היה ממש ארוך מדי בלי בעלי שבמילואים. לא זמין בטלפון. אין לי כוחות נפש עוד לסחוב את האירוע הזה. סבב שלישי שלו והימים קשים בטירוף. אני שבוע 13. ההריון הזה מתוך אהבה מתוך רצון אבל עכשיו כבר גדול עליי לסחוב הכל. מפחדת מהכל. לא רוצה יותר להיות לבד. לא רוצה יותר להעביר חגים ושבתות לבד. חשבתי שנרגעו המילואים אבל הוא הוקפץ והם הכי גרועים שהיו. אני בדיכאון, ובחרדות, והוא אפילו לא זמין. באמת, גדול עליי.