צריכה לפרוק אני ממש ממש מבואסת עם הבכורה שלי לא הצלחתי להניק בכלל בגלל שעברתי ניתוח בעבר (הקטנת חזה) ואמרו לי בבית חולים שאני צריכה לתת תוספת תמל. בקיצור לא החזיק. ילדתי את הבן שלי לפני שבועיים ואמרתי הפעם אני מצליחה ועשיתי הכל כדי שיצליח וואללה הרגשתי שינוי משמעותי אבל בשבוע הראשון כאב לי בצורה לא נורמלית. הוא פצע אותי בכל כיוון וסבלתי כל כך שאפילו ליטוף עדיף הייתי צורחת מכאבים. אז לקחתי יום הפסקה ונתתי רק בקבוק. יום למחרת הייתי אצל יועצת שאמרה לי שאין לי הרבה חלב וצריך תוספת אבל כן להמשיך להניק לפני כדי לייצר חלב. הבעיה היא שבאותו שבוע הבן שלי ישן מלא מלא בין האכלה להאכלה (4-5 שעות) והיה קם רעב ולא רציתי להתעלל בו שיתעצבן על הציצי. ובזמן הזה אני מרגישה מלאה ושיש לי הרבה חלב. ניסיתי פעם אחת לשאוב לא הלך לי והטעות שלי שלא ניסיתי שוב בכלל לשאוב כדי לייצר בזמן שהוא ישן. עכשיו העניין של השינה לא אותו דבר הוא הרבה פחות ישן אבל נכנסנו למלחמה והבת שלי כל היום איתי וזה פרויקט ממש להיות עם שתיהם לבד. לא חושבת אפילו על הנקה כי שה מרגיש לי בלתי אפשרי איתה בבית (אני אפילו לא בבית שלי אני אצל חמותי וגיסי נמצא כל היום כי אין בית ספר אז חייבת להיכנס לחדר) ואל תגידו לי לקחת אותה איתי לחדר זה בלתי אפשרי יש לה מלא אנרגיות ברוך השם וכל השבוע אני רואה שאני מטפטפת חלב והלב שלי כואב שאני לא נותנת לו. ועכשיו מרגיש לי הכל ריק ואני מרגישה פספוס. עד שהרגשתי שאני מצליחה לייצר חלב הכל הלך לי לפח. אני כל כך רוצה להניק אבל איך אפשר במצב הזה