אשמח לשתף אתכם במשהו ולקבל עצה חכמה.. דתיים, נשואים 3 שנים עם ילדה בת חצי שנה. אחרי הלידה הזוגיות השתנתה לרעה. רבים מלא, אין כוח אחד לשני.. בשבת האחרונה הגיע חבר של אחותי לשבת, והוא הרגיש שבעלי לא דיבר איתו יותר מדי.. ולחבר של האחות השניה יותר התייחס.. אמא שלי שבאה היום לבקר אותי עם הילדה סתם להגיד שלום אז דיברנו עם אחותי שיחת וידאו והיא אמרה את מכירה את ״נועם״(שם בדוי) הוא די צנון לא מתייחס כל כך, הוא קריזיונר כשבא לו מתייחס כשלא בא לו לא מתייחס.. ככה גם אלי ולשאר המשפחה. שלא בא לו הוא לא מדבר. זה לפי הקריזות שלו. הייתי בספה שמעתי את זה וואלה הרגשתי כזה אבן כבדה על הלב. גם ככה אני לא בטוב איתו.. אני מרגישה שהוא בא לבית ובקושי מתייחס אלי.. ישר הולך למחשב/ שקוע בסדרה שלו בטלפון.. וואלה עצוב לשמוע שזה מה שמרגישים ממנו. שהוא קריזניונר. הכי בא לי שיחשבו על בעלי שהוא אדם טוב.. גם אם אנחנו במשבר זה יעבור אבל מה שאחרים חושבים כן נשאר . ולא נעים כל כך.. מבאס.