גיל שנתיים , התחיל להיות סיוט אחד גדול סביב כל נושא השינה, ההרדמות נעשתה עד כה עם בקבוק ואמא שוכבת לידה. עכשיו הכל נשאר כרגיל , מבקשת גם סיפור ואמא קוראת לה, ומחבקת אותה ומדברת איתה ,אבל הילדה פתאום יוצאת מהמיטה, משחקת , קופצת , שעתיים של הרדמה צהרריםם וגם לילה, עד שהעצבים עולים , וכועסים עליה וצועקים (כי כבר כמה אפשר) והיא צוחקת לנו בפנים וממשיכה להציק ולמשוך בשיער וכו. כל נושא השינה הפך לסיוט, למעצבן מאוד, וכמובן גם כחוויה שלילית לילדה כתוצאה מהכעס עליה . אנחנו מודעים לזה שהדרך שלנו לא טובה אבל כמה אפשר להתמודד ככה כל יום ויום מחדש. אפשר לטיפים איך להתמודד, ואיך להמתיק את הנושא !! התייאשנו!