היי, באמת אין לי עם מי להתייעץ..נשארו לי רק 2 חברות שאני בטוחה שנמאס להן לשמוע על הסיפורים שלי והמשפחה כבר לא מאמינה לי ולא בצד שלי תמיד. יש לי אחות מאד קרובה שגם נמאס לה וגם הרימה ידיים. הייתי בזוגיות און אנד אוף כבר 5 שנים שהתחילה בסדר והמשיכה עם אלימות מילולית, גזלייטינג והגיעה לאלימות פיזית מ2 הצדדים. מה שהפריד בינינו היה משטרה, היו עורכי דין מעורבים, תיק שנסגר בסופו של דבר. המשכתי הלאה, עברו מספר חודשים ויצר קשר ולאט לאט שוב התראינו כל סופ״ש ומפה לשם נכנסתי להריון. החלטנו להשאיר ומכאן הכל הדרדר, היחס שלו כלפי, היה משאיר אותי לבד כל הזמן כי עברתי לגור איתו במרכז ולא היו לי חברות או משפחה בסביבה, לא מצאתי עבודה ונכנסתי לדיכאון. כל הזמן חשבתי להפיל אבל לא הייתי מסוגלת, היו לי מחשבות אובדניות. לא הבנתי למה הוא מעדיף חברים או משחקי מחשב או פורנו במקום לבלות איתי. היינו בטיפול זוגי, לא צלח בכלל, היינו שוב בתחנת משטרה בגלל אלימות והשכנים הזמינו אבל לא הגשתי תלונה מהפחד לעבור את כל הסרט הזה שוב אבל הפעם בהריון. חזרתי להורים בחודש שישי, לא היינו בקשר. בכיתי כל יום הרגשתי הכי לבד בעולם, בחודש שמיני חזרנו לקשר וכשילדתי היינו אצל ההורים שלי מספר חודשים, הוא כמעט ולא תמך בי כלכלית. רק מה שצריך לתינוק וזהו. קיבלתי הבטחת הכנסה ומספר חודשים אח״כ ניסינו לשקם את הקשר ועברנו לדירה יחד. התחיל טוב ואז היה במילואים וחזר חסר סבלנות, כל דבר היה מתפוצץ עליי. לא עוזר בכלל עם התינוק, מקלל המון ואני רק בכיתי. טיפלתי בילד בלי אנרגיות רציתי למות. שוב פעם מקרה אלימות כי גילה שדיברתי מאחורי הגב שלו עם מישהו מהעבר, רק התכתבות. הפעם החזרתי לו והחזרתי לו מכל הלב, היו עליו שריטות וסימנים. לי היו סימני חניקה וחזרתי שוב להורים. הפעם הבטחתי לעצמי שאתקדם בכוחות עצמי ועברתי למקום משלי והתחלתי התחלה חדשה, הילד היה חולה מאד ונישברתי, לא היתה לי שום עזרה ופניתי אליו. הייתי במינוס ענק ורציתי עזרה. הוא ניצל את זה והתקרב והתנחל לי בבית. בעל הדירה כבר הבחין שהוא נמצא פה ואמר שלא חתם איתי חוזה על 2 מבוגרים וילד. יש לי לחץ כל הזמן, מחשבות. נוח לי שהוא עוזר כלכלית, נוח לי דיש עזרה עם הילד ואפשרות לצאת מדי פעם ולנשום בלי לשלם על זה כסף לבייביסיטר. הוא היה עד כה סובלני במיוחד אליי גם בהתפרצויות שלי אבל אני מחביאה אותו מהסביבה שלי, חוששת שאאכזב, חוששת שינתקו איתי קשר לגמרי. הילד שמח להיות עם שנינו, אני חצויה. לא סומכת עליו שישתנה אפילו שהוא בטיפול, הכל נראה לי הצגה כדי שנחזור להיות יחד. אני לא יודעת מה לעשות. אני צריכה לעבור דירה בקרוב והוא משכנע שנגור יחד.. מצד אחד שונאת להיות חד הורית מצד שני הוא לא החלום שלי ואולי יש לי יותר מדי חלומות