ואני גרה קומה ראשונה ממש לרדת כמה מדרגות ונכנסת למקלט ישר אז אם צריכה להרים אותה מתוך שינה וכאלה כמו בלילה של שבת לראשון

כל הכבוד לך ששמת לב ואת מנסה להחזיק את עצמך בשבילה. זה כבר צעד ראשון. לא הייתי עושה ההיפך, כי בכל זאת קורה פה משהו לא נעים בלשון המעטה. הייתי מחבקת אותה, אומרת לה שאמא שומרת עליה, וזהו. אם זה רק בומים בלי אזעקה, כשהיא תירגע הייתי מנסה להתעלם. ובמזן אזעקה להתרכז בפעולה, מה עושים כשיש אזעקה, לפחות ברגשות. אם היא לחוצה לנסות להפעיל את השכל ולא את הרגש שלה: לשאול אותה מה היא רואה סביבה, מה היא שומעת, להתרכז בחושים.