פורקת קצת..אני עכשיו במיטה שוכבת אחרי עוד ריב עם בעלי. מרגיש לי שזה לא נגמר..היינו כלכך קרובים ואוהבים ופתאום הכל השתנה ברגע. ילדתי לפני חודש וחצי בערך, בעלי הוא איש שריירה ככה שכמעט ולא בבית ואני עם הקטן. התינוקי על הנקה מלאה ככה שתלוי הרבה בי אך בין לבין מצפה לפחות בסופי שבוע וחופשים שהוא כן נוכח לעזור לי ולהקל עלי..הוא רק מחזיק אותו כמה דקות ונמאס לו תמיד כאילו מתרץ את זה ב״מאמי אני לא חישב שנוח לו עלי, קחי אותו הוא בוכה״ מידי פעם אני מבקשת ממנו להחליף לו טיטול ובגדים כדי שאוכל להתפנות למשהו אחר והוא צועק לי מהחדר שלו בואי תביאי לו בגדים בואי תלבישי בואי תחליפי את עושה יותר מהר..בקיצור אין לי עזרה כמו שאני מצפה ממנו שתהיה לי ..אין לי רגליים אין לי יד מרוב ההרמות ממש קשה לי לא ישנתי הלילה כי הקטני מחרחר אז כל שניה הרמתי אותו והייתי איתו ואז בבוקר אחרי שבעלי ישן לילה שלם הדבר היחיד שרציתי זה לעצום קצת עיניים וטיפה לנוח..שיתפתי אותו במה שאני מרגישה וגם אמרתי לו שאולי אקפוץ להורים שלי שיעזרו לי ופה איבדתי אותו..אני חושבת שהוא נפגע אבל לא פשוט לי ברצינות הוא אמר ״מה את עוזבת אותי פה לבד, ומה אני לא עוזר לך״ עכשיו כנראה שמנקודת המבט שלו הוא עוזר מאוד אבל מנקודת המבט שלי העזרה שלו לא עוזרת אולי במעט.. אמרלי לי שאני תשושה ואין לי שעות שינה ואתן יודעות מה כוא אמר לי? מה אנחנו מתחשבנים פה על שעות שינה? אני ישנתי אז עכשיו את באה להתחשבן איתי? פה כבר בכיתי כי לא יכלתי להכיל את זה יותר..איך הגעתי למצב שככה הגבר שאהבתי מדבר אלי ככה? זה כלכך פוגע שהוא אמר לי דבר כזה אתן לא מבינות בכלל אני כותבת ואני עם דמעות זה גרם לי כלכך להתרחק ממנו.. מה לעשות עם המצב הזה? אני לא מפסיקה לבכות.. הוא עכשיו בסלון ואני בחדר

היי אם הבטא שלי היא 43665.1 יש צורך לעשות הכפלה ?

שבוע 38 עם כאבי מחזור שבאים והולכים ולחץ למטה כאילו פיפי אבל לא האם קרובה ללידה? מצד אחד ממש בא לי כבר מצד שני מתה מפחד לידה 2

מובייל / קשת פעילות מומלצת לעגלה?