מה אתן הייתן עושות? אני בהריון שני שבוע 35, יצאתי לחופש מחלה עד הלידה, ואני נמצאת כרגע בבית, מנקה ודואגת להכין הכל לקראת הלידה, הדגש העיקרי שלי ביומיום זה פשוט ההריון והלידה, קשה לי כבר פיזית, כואבות לי הרגלים והגב, כבד, כבר קשה להרדם בלילה ועוד מלא תופעות של סוף הריון… אני מרגישה גם הורמונלית ועצבנית בטרוף, ובעלי התחיל עבודה חדשה, הוא מחנך כיתה ז עבודה אינטנסיבית ומספקת, בת הוא ממש חוזר הביתה עייף עם מלא עשייה, ומחכה לו כל יום ארוחה חמה בית נקי וילד מתוקתק, עמוק בלב אני מרגישה לבד, הוא באמת בעל טוב, דואג לי עוזר לי במה שצריך, אבל מרגיש לי שכל מה שהוא עושה זה רק כלפי חוץ, מרגיש לי לא מהלב, אלא כדי שלא אתעצבן ושהעצב יהיה רגוע, עכשיו אני עם וירוס, והרגשתי צורך באמת שקצת ייתן לי צומי, אבל מהלב, ילטף ויחבק, שארגיש שהוא מעריך את מה שאני עושה למענינו, למען המשפחה, אני מביאה לו ילדים, בא לי להרגיש אהובה ומוערכת, ואני לא מרגישה את זה, אני מרגישה ריחוק וניתוק, נעלתי את זה בפניו, והוא פשוט נפגע, הוא אמר שהוא ממש משתדל וכמה שהוא נותן לי הוא לא מרגיש ממני הערכה, וזהו המצב הזה מתסכל אותי, תכלס אני צריכה אותו במיוחד עכשיו, רגע לפני הלידה זה מצב רגיש, בא לי שיחבק ויתן אהבה אבל מהלב לא כי אמרתי ולא כדי שלא אהיה עצבנית או אפגע🥺