הריון ראשון בסיכון בגלל מחלת רקע שבוע 7+3 לפי אולטרסאונד (לפי ווסת אחרונה אמור להיות 9+3) מלפני שבועיים הפרשה ורדרדה עוד לפני שהיה דופק הייתי גם במוקד תורן גם במיון ולא באמת נתנו לי תשובות תשלחו אותי הביתה בשבוע האחרון דימום חום בניגוב ועל התחתונים וביומיים האחרונים ממש כמו נזילה הייתי במיון אמרו שיש המטומה בגודל 2 סמ צוואר רחם סגור ויש דופק ברוך השם ושווב שלחו אותי הביתה לפני כמה דקות יצא ממש קריש דם (אנסה להעלות תמונה בתגובות סליחה מראש) מישהי שקרה לה? אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות? אומרים לי במיון תחזרי אם זה מתגבר מתי אני אמורה לדעת איפה הגבול בין התקין לבין הלא תקין?? אני ממש מפחדת..
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 בספטמבר 2024 בשעה 09:34
סליחה מראש למי שנגעלת..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 בספטמבר 2024 בשעה 09:37
אם זה נראה כמו רקמה תלכי שוב לבדיקה. אם זה רק קריש דם זה כנראה לא נורא אבל את יכולה שוב ללכת לבדיקה בכל מקרה בשביל השקט שלך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 בספטמבר 2024 בשעה 12:03
אני הייתי הולכת לבדוק
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 בספטמבר 2024 בשעה 13:00
ללכת למיון, גם לי הריון קודם כמעט כל יום מיון. הייתי הולכת בגלל הקריש, יכול להיות שההמטומה התנקזה. בכל מקרה לכי להיבדק, וכל עוד יש המטומה מלא מלא מים ומנוחה. אני הייתי בשמירה בגלל זה.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור אישי חווית לידה מאתגרת שהסתיימה בניתוח קיסרי בהול!! הגעתי לבית חולים בתחילת שבוע 40 עם כל כך עייפות , בדקו אותי ושם הרפואה אמרה לי תיתכן שהמים קצת דלילה סביב העובר ! התחילו אצלי דאגות וביקשתי שתמליץ לי מה לעשות מכיוון שזאת לידה ראשונה . המליצו לשאר ללידה גם כך הריון עודף בזמן , קיבלתי בלון כי לא היה לי פתיחה בכלל ! אחרי 6 שעות שהבלון היה לי 2.5 פתיחה כאבי תופת בגלל הבלון העבירו אותי לחדר לידה ושם התחילו לתת לי פיתוצין וחיבור למוניטור הכל היה תקין מבחינת דופק העובר, עברו 3-4 שעות פתיחה 1 ס"מ נוסף , פקעו לי את המים ואז המים אכן כמות קטנה והעוברית שלי עשה קקי במים אז אמרו לי טוב שנשארת ולקחת את החלטה ללדת ! עוד 4 שעות התחילו צירים חזקים והגעתי לפתיחה 6 וכך המשכתי התחילו להגיד לי לייצב את הנשימה שלי הדופק פתאום יורד לעובר ואז מתייצב ואז אמרו לי 80 אחוז מחיקה לצוואר רחם הגעתי לפתיחה 8 אחרי שעתיים העלו לי רמת הפיתוצין הגעתי לפתיחה 9 , 9 וחצי ומשם הסיוט התחיל ! דופק העובר יורד עם כל ציר נתנו לי תרופה להאט את הצירים פעם ראשונה לא היה מחיקה 100 אחוז לצוואר ואז התעקשתי וביקשתי שכל עוד אני מסדירה את הנשימה רוצה שיתנו לי הזדמנות לדחוף אותה אם כבר הגעתי לשלב הזה הראש למטה פתיחה כמעט מלאה .. הצוות כל כך טוב ומתחשב ועוזר ומקצועי ! הרופא נתן לי לדחוף פעם ראשונה 123, פעם שניה 123 , ואז אמר לי אני לא לוקח סיכון הראש לא 100 אחוז יושב בזווית המתאימה צריך עוד זמן כדי שיצא ואמר לי שהוא רוצה תינוקת ואמא בריאה עלי לעשות ניתוח קיסרי, פה העולם בשנייה הפך לשחור בעיניי , הסכמתי מכיוון שלא רוצה ששום דבר רע יקרה לתינוקת שלי ואז העבירו אותי לניתוח קיסרי בהול ! כל הצוות רץ במסדרון גם בעלי רץ בכי הסטירי פחד אלוהים ,, התחילו בניתוח הוציאו את התינוקת הרגשתי את הראש שלה עולה ואז הוציאו אותה תודה לאל היא בריאה ושלמה ואני שלומי טוב עם כאבים לא היו נסבלים הניתוח היה לפני יומיים כרגע אני מסתדרת כמה מהמיטה בעלי תומך ,, אבל מרגישה שעברתי הרבה .. חוויה טראומטית מרגישה שרוצה לבכות.. תוך כדי שינה אני מרגישה רגעים של קפיצה ואז מתעוררת עם כאבים באיזור הניתוח ! האם ההרגשה עוברת האם זה טבעי מה אני מרגישה
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬16 תגובות❤️2 אהבה👍3 לייקים