וואלה בתור מישהי שכל ההריון חלמה על זירוז כי הבינה שלא תלד מוקדם יכולה להגיד לך בלב שלם שממש ממש ממש לא כדאי,עדיף לחכות ושתלדי בזמן שלך במיוחד אם אין סיבה רפואית את לא מבינה אפילו כמה זה יכול להיות גרוע.אני סבלתי ככ בהריון ולא הפסקתי לצחוק על זה שבאלי כבר ללדת ושזהו ב00:00 בשבוע 39+6 אם אני עדיין לא אלד אני אסע לבית חולים ואבקש זירוז.מפה לשם פתחתי לעצמי עין,הגעתי לביקורת שגרתית בשבוע 39 בדיוק ופתאום גילו לי חשד לרעלת הריון ואמרו לי שהדרך היחידה לטפל במצב זה ליילד אותי אז משם הייתי צריכה לנסוע ישר למיון יולדות וללדת...חרדות ולחץ שיא,סבלתי ובאמת רציתי זירוז כי אמרתי לעצמי דיי כמה אפשר לסבול גם בא לי לפגוש אותה ובסוף זה באמת קורה ולא התרגשתי אפילו לשניה!ההפך הגמור מזה הייתי בחרדות כי הבנתי שכרגע החיים שלי והחיים שלה נמצאים בסכנה ואני לא יודעת מה הולך לקרות וחשבתי על זירוז טבעי כמו סטריפינג או משהו קליל אחרי שבוע 40 אם באמת לא יתפתח משהו והרופאים ימליצו אבל זה לא היה גם בחלום הכי גרוע שלי.אומנם הזירוז עצמו לא היה כזה סוף העולם כי לקחתי פרופס וזה התקדם ממש מהר,אבל הצירים שהיו לי אחרי הירידת מים והסיבוכים שהיו לי זה משהו,הייתי עם חום במהלך הלידה,הראש לא ירד ואז גם הצטרכתי ניתוח קיסרי חירום ואז בכלל התינוקת נולדה עם חום וצהבת,אני הייתי מאושפזת כמעט שבוע,עם 4 סוגים שונים של אנטיביוטיקה כמה פעמים ביום במשך כל התקופת אשפוז שלי,מלא בדיקות דם ומה לא.ולמה?נטו כי כלכך רציתי זירוז שבסוף קיבלתי את מה שרציתי לרעתי.אחרי הלידה הזאת הבטחתי לעצמי שלא משנה כמה קשה לי אני לא אקח שום זירוז עד שחס וחלילה לא תהיה לי חס וחלילה, בעיה רפואית שבאמת תדרוש את זה ולא אחשוב אפילו בצחוק על זירוז כי מסתבר שצוחקים צוחקים אבל בסוף מקבלים את זה לפנים..