איך אני אמורה להיות רגועה שקצת מפסיקים לי התסמינים? אין כאבים או דימום ברוך השם. כאילו יש תסמינים פשוט פוחתים .. אני לקראת שבוע 10

שבוע 34 כאבי בבטן עליונה בצד שמאל ובאמצע כאב כאילו רצתי ונתפס למישהי קרה?

תגידו רק בעלי לא עוזר לי בכלום שקשור לילדה שלנו? לא מאכיל אותה לא מקלח אותה , הוא נמצא בדיוק שניה ואז בורח למחשב לשחק עם לחברים שלו ומשאיר אותי לבד גם כשאני מלבישה לה בגדים אחרי מקלחת לא מחליף לה חיתול, אומר שזה דוחה לא משחק איתה לא יוצא לטיולים , לא משחקי התפחות כלום כלום כלום. במינימום שם אותה על הטרמפולינה ובורח למחשב להיות עם חברים שלו. (אין לו דיכאון או בעיה) ואם היא בוכה? או שהוא מתלונן ״מה יש לה מה היא בוכה״ או שהוא נותן לה לבכות עד שהיא מתייאשת. שתבינו שאני בדיכאון אחרי לידה ואני במצב ככ מזעזע אבל אני בחיים לא אזניח את הילדה שלי ואני נותנת את כל כולי בשבילה אבל כבר קשה לי אני לא מרגישה שאני מסוגלת כבר לעשות הכל לבד כן יש לי פסיכולוג אבל מזה משנה , כשאני חוזרת הביתה כלום לא משתנה והכל נשאר אותו דבר. אין לע ממי לבקש עזרה מידי פעם אמא שלי עוזרת לי כשהיא יכולה ואני לא רוצה שחמתי תעזןר לי כי כל דבר שאני עושה עם הילדה יש לה תלונות (את לא מלבישה טוב, את לא משקיעה בה, למה את רוצה לשלוח אותה לגן את חרא אמא וכו׳) אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מנסה להרים את עצמי בשביל הילדה ורק בשבילה!!! אבל אני מרגישה שאני לא מספיקה לעשות הכל בבית ולתת 100% להכל איפה בעלי? במחשב עם חברים שלו ולי כבר נמאס נשבר לי אז לפני שאני מתפוצצת ומפרקת הכל מה עוד אפשר לעשות? אני כבר לא יודעת, דיבורים לא עוזרים מנסה שוב ושוב ושוב לדבר איתו אבל מעדיפה כבר לדבר עם קיר בשלב הזה

בעלי גבר מושלם בעל מדהים אבא נדיר באמת באמת הוא הגבר השני ששכבתי איתו בכל החיים בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי חושבת הרבה על זה שאני מרגישה תחושת פספוס שלא הספקתי לשכב יותר גברים הייתי רוצה לשכב עם עוד גברים לפני שהכרתי את בעלי כמובן שאני לא אעשה עם זה כלום ולא אלך עם אף אחד איך מעיפים את המחשבות המגעילות האלה מהראש?

כאילו, זה לא הריון אם לא מגיעים מידי פעם למיון באמצע הלילה?... 🥴

מישהי רואה כאן פס? יכול להיות שזה פשוט מופיע חלש ושלילי כי כיביכול יש שם פס?