פורקת... בהריון חודש שביעי.. מתחילת ההריון כבר משבוע 5 הייתי עם דימומים עד שבוע 16 כך שהרופא נשים אמר לא לקיים בכלל יחסים . . סקירה מאוחרת הרופא ראה צוואר מקוצר, שלחו אותי למיון ומשם פשוט התאשפזתי למשך חודש ,ב"ה בלי צירים או ירידת מים.. כך שעדיין אסור לקיים יחסים.. לבעלי ממש ממש קשה ואני מבינה אותו, והוא גם מבין שאין מה לעשות רק לחכות, אבל לפעמים תוקף אותו עצבים שלא היה ככה בעבר והוא אומר שזה בגלל הסיבה הזו. בשבועות האחרונים הוא התחיל לשלוח לי הודעות של פינטוזים מה בא לו לעשות כבר איתי, שזה מאוד מחמיא לי כן אבל עדיין סתם מדליק את שנינו כי באמת אי אפשר לעשות כלום,( אפילו לא להגיע לאורגזמה) שאלתי אותו אם יצא לו לספק את עצמו(אנחנו דתיים) אמר שכן כי כבר לא יכל יותר ואני מבינה, מישהי נתקלה בזה? אשכרה 7 חודשים לא עשינו כלום, וגם אחרי הלידה צריך להמתין 6 שבועות לבדיקת רופא ואז מיקווה.. גם לי כבר ממש קשה למרות שיודעת שההריון הזה יותר חשוב מהכל...