בנות איך הייתן מתמודדות עם בעל שלא מחפש עבודה כבר תקופה? בעלי פוטר לפני כמה חודשים מהעבודה, עובד בהייטק. עבד שם כמה שנים. ותכף נגמרת האבטלה ולא יודעת מה יש לו נכנס לבלאק אאוט ולא נראה שהוא בכיוון של לחפש כל היום יושב רואה טלויזיה. בזמן שאני נקרעת בעבודה. אני מבינה שהוא בסוג של בלאק אאוט ומשבר. הוא בכללי איש עבודה ואדם חרוץ ויציב. ובאמת שבהתחלה הכלתי ממש את האתגר הרגשי שלו מול הסיטואציה והבנתי וגם נתתי לו את הזמן למנוחה אחרי עבודה אינטנסיבית מאוד של כמה שנים. הבנתי שהוא צריך קצת אוויר וזה לגיטימי לא לקפוץ למשרה חדשה, וגם היו כספי פיצויים. אבל הזמן עף והוא תקוע לא עושה שום מאמץ. וכבר מתחיל לעלות לי סף החרדה והכעס עליו והתסכול. כאילו מה קורה?! למה אתה לא זז?! נגמרה הפריווילגיה. גם דמי האבטלה היו חלק קטן מההכנסה השוטפת שלו. כך שאנחנו בחיתוך הכנסות משמעותי כבר תקופה. כבר אני מרגישה קפאון בחיים ותקיעות. מצד אחד בשכל אני מבינה שהוא עובר משהו ואני באמת רוצה להיות האישה שתומכת דוחפת ונותנת גם והכלה בעיתות משבר. מצד שני ממש קשה לי ואני מתחילה כבר לכעוס עליו ולהיות מתוסכלת ומרוב החרדה הפנימית שלי רק בא לי לצאת עליו!!! שתתעורר על החיים שלך. מה זה החוסר תפקוד הזה?? זה מבאס אותי כי לפעמים מתפרץ לי התסכול ואני קצת ״מורידה״ אותו. למרות שרוצה הפוך, לחזק. אבל איך אפשר לראות גבר יושב כל היום על הספה לא מתפקד ולא מנסה להתקדם?! ולא הוא לא בדכאון או משהו, הוא כן עובר משברון וזה ניכר, אבל לא משהו ברמת דכאון. כי הוא כל היום מתאמן במכון ונהנה לו ורואה סרטים עם חברים. (יש לציין שזה לא שהפיטורים לא היו איזה משהו טראומתי, הוא עבד שם כמה שנים וכבר מיצה ממש ורצה להתקדם וזה היה צפוי מאוד). וגם לא שהוא חיפש עבודות ולא מצא ולא הצליח והתייאש. הוא לא חיפש אפילו!!! ויש לו נתונים פצצה הוא יכול למצוא משהו ממש טוב. הזוי ולפעמים זה גורם לי לרצות לברוח ממנו!