מאחלת לך לשמוע רק סיפורי לידה טובים ולחוות לידה מדהימה ומרגשת 🫶🏼 ולכן לא אספר את הסיפור שלי אבל אשמח חשמוע סיפורים של אחרות אולי יעודד אותי שהלידה הבאה תהיה טובה אמן

הסיפור לידה שלי לא יותר מדי מעניין (טפו טפו) לידה רגילה, עם אפידורל, לפי הספר. 8 שעות צירים עד שנכנסתי לחדר לידה. אמן ויהיה ככה גם בלידה/ות הבאה/ות שלי

2 לידות מהחלומות ראשונה התעוררתי מכאב חשבתי כרגיל לחץ פיפי, עשיתי חזרתי לישון אבל מהר מאוד שוב זה נראה לי מוזר אז עקבתי ואכן צירים כל 5 דקות, הערתי את בעלי, 9 שעות מציר ראשון היא נולדה לידה שניה הפנו אותי לזרוז בגלל חשד להאטות דופק, בזמן שחיכיתי להכנס לחדר לידה לזרוז ירדו המים, במקביל התחילו צירים סדירים, נולד 6 שעות אחרי (בלי זרוז) 2 לידות בלי תפרים, כן לקחתי אפידורל ונהניתי מכל רגע

וואי לידה ראשונה סובלת ממירי ברקסטון מתחילת שבוע 37 כל לילה אבל זורמים כזה וכל פעם אולי היום בסוף שבוע 38+4 12 בלילה מרגישה צירים אמיתיים אומרת לבעלי קום נראה לי צריך להגיע לבית חולים יש לי צירים הגבר הזה התעורר שלח עלי מבט אין לך צירים חזר לישון אמרתי סבבה הוא יודע (כן ברוב טפשותי חחחח) אמרתי נחזור לישון ארבע לפנות בוקר כבר לא יכולה יותר אומרת לו קטן עכשיו תעיר את אמא שלך נוסעים עכשיו לא מעניין אותי ובאמת נסענו שש בבוקר הגענו לבית חולים פתיחה שלוש וחצי שם חיכינו בחדר מיון כזה עד שאמרתי לא יכולה יותר אני רוצה אפידורל (סירבתי לאפידורל בגלל הפחד מהמחט) נכנסתי לחדר לידה לקחתי אפידורל פתיחה חמש. מאז הלידה התקדמה יותר ושש בערך חצי שעה לפני שבת ילדתי לידה מדהימה לידת ואקום (לא ארחיב אבל היה מקום של פחד קטן) ילדתי בן מדהים והייתה לי לידה באמת מקסימה בעלי בא ראה את הילד וישר טס לבית להספיק להגיע לפני שבת חחחח היו לי שני תפרים אבל באמת שזה כלום לעומת החוויה המטורפת שעברתי והייתה לי פשוט מדהימה. לידה שניה שבוע 37/8 עברתי דירה עם ילד בן שנה וחודש סבבה אירגנו את הבית פיקס עכשיו אפשר ללדת... לא אי אפשר המשכתי להיות בהריון בנחת הילדה לא רוצה לצאת שום צירים שום פקק הכל שקט על מי מנוחות אפילו לילות ישנה מדהים יום ראשון אני בוכה לבעלי את החיים אין לי כח יותר בא לי ללדת כבד לי חם לי (מדברת על תחילת אלול אמצע אוגוסט) ורק רוצה ללדת טוב לילדה בפנים לא מזיז. יום שני אמרתי סבבה רוצה להישאר אין בעיה אני שבת עושה בבית רק מוצאי שבת או ראשון אני אלד לקחתי את עצמי בנחת השלמתי עם המצב יום שלישי מגיע עשיתי קניות לשבת עם הבן שלי ואז אמא שלי הציעה ללכת לים זרמתי נסענו לים נהננו ממש ישנתי מדהים בלילה קמה סביב שש בבוקר צירונים כאלה מוזרים אבל סבבה לא מתרגשת שבע בבוקר (כבר יון רביעי) הילד קם אני מתארגנת לוקחת אותו למקלחת (נרדם בנסיעה חזור אז לא קילחתי אותו אחרי הים אמרתי נקלח בבוקר) מקלחת אותו וכל כמה דקות נעמת לכמה שניות כי יש צירונים שוב לא מתרגשת יודעת שאלך ללדת רק אחרי שבת מסיימת לארגן אותו מכינה אוכל סביב 9 בבוקר מבקשת מבעלי לסיים עם הילד כי כבר יותר כואב לי ואני כל כדור פיזיו סבבה. 11 בבוקר יש לי תור למעקב הריון בשבוע 40 ואני תוהה האם לקחת את הילד איתנו או להשאיר אותו אצל אמא שלי במידה ויגידו לי ליסוע לבית חולים ואני בראש שאני כולה באה לבדיקה וממשיכה הלאה בחיי הרי שבת אני בבית קיצור בסוף החלטנו להשאיר אותו אצל אמא שלי. מגיעים לקופת חולים יורדים לתכנאית אולטרסאונד להערכת משקל שם שאלתי אם צירים מפריעים לה היא שאלה כמה זמן צירים אמרתי לה חמש שש דקות אולי יותר... זורמים היא עושה לי וכו' פתאום היא אומרת נשמה הצירים שלך ממש לא כל חמש שש דקות הם כל שתיים שלוש דקות ואני מה באמת לא חושבת עזבי אני יעלה למוניטור נראה מה קורה היא אומרת לי חבל לך זה סתם בסבון זמן סעי לבית חולים ואני בראש לא איזה בית חולים מה את מסטלבטת אני שבת בבית אמרנו שהילדה נשארת בפנים חחחח קיצור התייצב עם האחות אמרו לי סעי לבית חולים נסיעה של שעה בערך הבכי יצא ממני בכמויות חטפתי שוק אבל סבבה אם זה מה שצריך נוסעים לקחנו את חמותי ונסיתי הגעתי לבית חולים בדיקת פתיחה האחות אומר. לי נשמה את בפתיחה שש לידה פעילה בואי לחדר לידה ואני בהלם חיי לא מבינה מה קורה כאן חחח קיצור נכנסנו לחדר לידה וגם שם לקח זמן עד שהסכמתי לאפידורל סביב פתיחה שבע לקחתי ואחרי שעתיים בערך הילדה יצאה בשתי לחיצות לידה מהממת קסומה היא ישר באה אלי