*פוסט פריקה* דיי ,אני פשוט לא מסוגלת יותר. אני נשואה כשנתיים סך הכל 4 שנים בזוגיות. לי ולבעלי יש ילדה מקסימה בת חודשיים שהיא כל עולמי אבל מרגישה שאני פשוט לא מאושרת יותר.האמת,שאני מרגישה ככה כבר הרבה זמן ומרגישה שאין לי לאן לברוח /לשנות/לצאת מזה. נתחיל בעניין הריחוק ביני לבין בעלי אין בנינו שום דבר גם כשקורה משהו מרגיש לי יותר שזה לסמן וי ולא ממשיכה כלשהי. אני בן אדם שתמיד חייב להרגיש חום ואהבה וקשה לי לא להרגיש מושכת .אבל אי אפשר לשנות בן אדם..הייתי רוצה שהגבר שאני איתו סתם ככה יתפוס אותי וידליק אותי כי זאת אני וזה מה שאני אוהבת והוא לא בן אדם כזה ומבחינת שאר הדברים ביחסים אני פשוט כבר לא נהנת איתו כי מרגיש לי שזה לסמן וי זה כל פעם באותה הדרך והצורה אין כלום חדש כמו פטיפון שבור היחסים במיטה.בקיצור,מרגיש לי שזה אבוד.בנוסף כרגע אני בחופשת לידה רוב היום אני לבד בבית מרגישה שצריכה לצאת לעשות קניות לבית או לקנות דברים מסוימים לבית כי לא מזמן עברנו ולא יכולה לעשות פשוט כלום הוא לא מוכן לתת כסף אומר שזה שטויות ובזבוז הגעתי למצב שאני מפחדת לקחת לו כסף לקניות לאוכל בא לי לצאת מהזוגיות הזאת אין לי עם מי לדבר כל פעם טוחנת את אותם שיחות הבן אדם מקשיב וכבר נמאס לו לשמוע את אותו הדבר הוא לא רואה אותי ואין לי לאן לללכת