צריכה לפרוק את הרגשות שלי . אני אחרי ניתוח קיסרי שעבר בשלום ברוך ה'. הייתי כמה ימים אצל ההורים שלי אחרי הלידה , אבל היה לי ממש קשה להיות שם ולא בבית עם בעלי עד שלא יכולתי יותר וחזרתי לבית שלנו. אני עם הילד רוב היום ובעלי חוזר בערב , שזה סופר קשוח אבל אין ספק שהיה לי שקט נפשי עד עכשיו. בעלי איבד עכשיו את אחותו הקטנה באופן פתאומי , דבר שלעצמו קשה מאוד למשפחה - גם לו וגם לי. קשה לי שאני לא יכולה לתמוך בו ולהיות שם בשבילו שהוא הכי צריך אותי. (ואת האמת שגם אני צריכה אותו). אני הכי שמחה על המתנה שה' שלח לנו , אבל אני מרגישה המון המון רגשות שלא סיימתי והספקתי להכיר עדיין ועכשיו נפל עלינו גם האסון הזה. קשה לי המחשבה לחזור להורים ולא לישון עם בעלי כל השבוע , אני יודעת שאין לי ברירה אבל עדיין קשה לי מאוד. וכמובן גם האובדן והצער קשים גם הם. בקיצור אני עם שק של רגשות מעורפלים ופשוט בא לי שקט ושהשבוע הזה יחלוף במהירות 🤧🤧