היי אני בחודש שני אמא שלי אומרת שההורמונים בשיאם והמחשבות שלי טבעיות אבל כל פעם שאני חושבת על ההריון נהיה לי לא טוב וכאילו אני לא רוצה את ההריון הזה על אף שזה היה החלום שלי להיות אמא וההריון מתוכנן אבל כעת ממש רע לי אני לא יודעת אם זה טבעי אשמח לשמוע אם מישהי עברה את ההרגשה הזו שלא באלה הריון תודה
הריון ולידההריון ולידה
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2024 בשעה 11:42
זה לגמרי טבעי! מעבר להורמונים שמשתוללים בשלב הזה, זה גם משהו חדש ועם מלא אחראיות, והתחלות חדשות זה לגמרי מפחיד. אני גם לפעמים מרגישה ככה, וחיכיתי 4 שנים עד שהצלחתי להיכנס, אבל פתאום מגיעות מחשבות של אולי זה גדול עלי, אולי אני לא אהיה אמא מספיק טובה ואולי ככה ואולי ככה. וההפך, זה רק מראה כמה אנחנו נהיה אמהות טובות, הפחד נובע מזה שאכפת לנו, שאנחנו רוצות את הכי טוב לילד שלנו ומפחדות לא להצליח לתת לו את הכי טוב שיש. את תהיי אמא מעולה ומבטיחה לך אני בטוחה שברגע האמת שהוא יגיע ותראי אותו מחייך בידיים שלך את תהיי הכי מאושרת בעולם🙏🏻❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2024 בשעה 11:51
מוכר לגמרי.. בחודש הראשון להריון גם לי וגם לבעלי היה קשה היינו קצת בהלם רבנו מלא, אפילו שממש רצינו והיינו מאושרים כשגילינו, אבל הכלנו את המצב ונתנו להרגשה להיות שם וזה פשוט עבר ואנחנו כל כך בציפייה לקראת הבובה שלנו שזה מטורף❤️ בסופו של דבר אנחנו מפוצצות הורמונים והכל חדש לנו וצריך לזכור את זה ולקבל את זה באהבה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי בנות מעניין אותי לדעת איך הייתן מגיבות ואם הייתן עושות משהו אנחנו נשואים + 2 (בן 3 ותינוקת קטנה) עברנו לגור יחסית קרוב להורים שלי כדי שתהיה לנו עזרה מטבע הדברים אני הולכת אל ההורים שלי ונמצאת אצלם לא מעט (ההורים שלי בקושי מגיעים אלינו ונותנים לנו את הפרטיות שלנו) חשוב לי לציין שגם את הצד של בעלי אנחנו רואים לא מעט - לפחות פעם בשבוע אם לא יותר לתחושתי חמותי מקנאה ויוצא לא פעם שהם קופצים לביקור מבלי שאני מעודכנת על הגעתם (או שמעדכנים את בעלי שלא טורח להגיד לי או שפשוט מגיעים בלי לשאול - אני לא באמת יודעת…) כשהם מגיעים, זה בדרך כלל בשעה שכבר הילדים צריכים לישון הילדה, אך מכיוון שכבר הגיעו אני לא מתחילה את טקס השינה לקטנה הקטנה ויוצא מצב שהילדה עוברת מיד ליד ומשגעים אותה עד שלפעמים היא מגיעה לבכי היסטרי מרוב עייפות מפריע לי שמעמיסים על הקטנה אך זה עוד נסבל מבחינתי …בעיקר מפריע לי העניין שאני לא מעודכנת בהגעתם ומרגיש לי כמו תרגיל הפתעה כל פעם שהם מגיעים אני לא יודעת מה לעשות - מתלבטת אם להתלונן לבעלי…חוששת שלא יראה את זה בעין יפה כאילו שאני לא רוצה בנוכחות ההורים שלו
זוגיותזוגיות
💬9 תגובות👍1 לייקים
ממש ממש קשה לנו עם הילד שלנו.. הוא בן שנתיים וקצת ובחודשיים האחרונים בערך הוא פשוט בלתיייי הוא לא שם עלינו עד שלא חוטף צעקה סיטואציות: 1.צריך לצאת לקחת אותי לרכבת ( כל בוקר) הוא מתחיל לתפוס צעצועים וכשאומרים לו שאבא והוא יקחו את אמא לרכבת ואחכ יחזרו וישחקו, הוא ממשיך בשלו. 2.צריך להכנס למעלית, הוא נעמד מבחוץ וכאילו עושה לנו ביי ביי תלכו אני פה ( על בסיס כמעט קבוע) 3.כל כניסה ויציאה מהרכב מבקש לשבת מקדימה ולשחק בהגה ( שלפעמים זה מתאים ולפעמים ממש לא) וכשמסבירים לו שעכשיו לא ויוכל לקבל בדרך חזרה, הוא מתחיל בבכי ולשגע אותנו שרוצה עכשיו וזהו 4. אכל כבר 3 חמשושים קטנים ועדיין מתעקש על עוד, אנחנו לא מסכימים והוא לא יורד מאיתנו ולא משחרר. אחכ תופס חטיף , מציעים לו משהו לאכול ( כל מיני אופציות) גם דברים יותר טעימים כמו פירות. אבל לא, הוא רוצה רק את החמשוש הזה/ חטיף. 5.אחרי מקלחת בקבוע הוא התחיל להגיד פיפייי קקי, ואז כששמים על האסלה הוא לא עושה כלום וצוחק שאין לו. ( משהו כמו שבועיים נמשך) והכי מעצבן שחמותי אומרת שהוא ממש מלאך אצלה ומתנהג יפה כנל אצל ההורים שלי ( גם כשנשאר שם לסופשים ארוכים) ואותנו הוא פשוט מביא לקצה. וגם כשאנחנו באים לקחת אותו הוא אשכרה לא רוצה ללכת ועושה " אמא אבא לא" שזה מעליב בפני עצמו כן.. חייבת לציין שתמיד אנחנו מתחילים בטוב, מנסים בדרך משחק עד שמגיע למצב שהוא פשוט או מתעלם או ממשיך בשלו ואז זה מגיע לצעקות. אני מותשת מהמצב הזה , ממש מבאס אותי ואני גם בתחילת היריון😭
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות👍1 לייקים